מבט מודרני על דינה של התנ'ך

דינה, בתם של יעקב ולאה, היא דמות בתנ'ך שהרבה פעמים מתעלמים ממנה. עם זאת, הסיפור שלה הוא סיפור חשוב שראוי לחזור עליו. ב מבט מודרני על דינה של התנ'ך , הסופרת ד'ר אליזבת שאנקס אלכסנדר מספקת מבט מעמיק על חייה של דינה ועל מקומה בתנ'ך.

ד'ר אלכסנדר בוחן את סיפורה של דינה מנקודת מבט מודרנית, בוחן את תפקידה בתנ'ך ואת מקומה בעולם העתיק. היא בוחנת את מערכות היחסים של דינה עם משפחתה והקהילה שלה, וכיצד הסיפור שלה משתלב בנרטיב הגדול יותר של התנ'ך. הספר בוחן גם את מורשתה של דינה וכיצד פורש סיפורה במשך מאות שנים.

ספר זה הוא משאב חשוב לכל מי שמתעניין בתנ'ך ובדמויותיו. כתיבתו של ד'ר אלכסנדר ברורה ומושכת, והתובנות שלה מעוררות מחשבה. היא מספקת פרספקטיבה רעננה על דינה וסיפורה, והניתוח שלה בוודאי יעורר שיחות חדשות על דמות חשובה זו בתנ'ך.

באופן כללי, מבט מודרני על דינה של התנ'ך הוא משאב מצוין לכל מי שמתעניין בתנ'ך ובדמויותיו. הניתוח המהורהר של ד'ר אלכסנדר מספק מבט ייחודי ומודרני על דינה וסיפורה, ותובנותיה ודאי יעוררו שיחות חדשות על דמות חשובה זו בתנ'ך.

אחת הביקורות ההיסטוריות הראויות ביותר על התנ'ך היא האופן שבו הוא לא מצליח לתעד את חייהן, יכולותיהן ונקודות המבט של נשים באותו מאמץ שהוא משקיע בחייהם של גברים. סיפורה של דינה בבראשית 34 הוא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לנרטיב הנשלט על ידי גברים.

אישה צעירה בחסדי גברים

סיפורה של דינה מתחיל למעשה בבראשית 30:21, המספר על לידתה ליעקב ואשתו הראשונה, לאה. דינה מופיעה שוב בבראשית 34, פרק שגרסאות מוקדמות של התנ'ך נקראות 'אונס דינה'. למרבה האירוניה, דינה אף פעם לא מדברת בעד עצמה בפרק המשמעותי הזה בחייה.

בקצרה, יעקב ומשפחתו חנו בכנען ליד העיר שכם. כעת, כשהגיעה לגיל ההתבגרות, דינה בגיל העשרה רוצה לראות משהו מהעולם. בעת ביקורה בעיר היא 'מטמאה' או 'מתקוממת' על נסיך הארץ, הנקרא גם שכם, שהוא בנו של חמור החיווי. למרות שהכתוב אומר שהנסיך שכם להוט להתחתן עם דינה, אחיה שמעון ולוי זועמים על האופן שבו התייחסו לאחותם. הם משכנעים את אביהם, יעקב, לגבות 'מחיר כלה' גבוה, או נדוניה. הם אומרים לחמור ולשכם שזה נגד דתם לאפשר לנשים שלהם להתחתן עם גברים שאינם נימולים, כלומר מתגיירים כדת אברהם.

מכיוון ששכם מאוהב בדינה, הוא, אביו ובסופו של דבר כל אנשי העיר מסכימים למדד הקיצוני הזה. אולם, ברית המילה מתבררת כמלכודת שהמציאו שמעון ולוי כדי להשבית את השכימים. בראשית 34 אומר שהם, ואולי עוד מאחיה של דינה, תוקפים את העיר, הורגים את כל הגברים, מחלצים את אחותם ומשמידים את העיר. יעקב נחרד ומפוחד, חושש שכנענים אחרים האוהדים את אנשי שכם יקומו נגד שבטו כנקמה. איך מרגישה דינה ברצח מארוסה, שעד אז אולי אפילו היה בעלה, לעולם לא מוזכר.

הפירושים הרבניים משתנים בסיפורה של דינה

מקורות מאוחרים יותר מאשימים את דינה בפרק הזה, ומציינים את סקרנותה לגבי החיים בעיר כחטא שכן הוא חשף אותה לסכנת אונס. היא נידונה גם בפרשנויות רבנות אחרות של כתבי הקודש הידועים כמדרש כי היא לא רצתה לעזוב את הנסיך שלה, שכם. זה מזכה את דינה בכינוי 'האישה הכנענית'. טקסט של מיתוס ומיסטיקה יהודית,צוות המכפלה, מצדיק את כעסם של אחיה של דינה בכך שמלאך הורה ללוי לנקום בשכם על אינוס דינה.

מבט ביקורתי יותר על סיפורה של דינה טוענת כי ייתכן שהסיפור אינו היסטורי כלל. במקום זאת, כמה חוקרים יהודים חושבים שסיפורה של דינה הוא אלגוריה המסמלת את האופן שבו גברים ישראלים ניהלו סכסוכים נגד שבטים או חמולות שכנים שאנסו או חטפו את הנשים שלהם. השתקפות זו של מנהגים עתיקים הופכת את הסיפור לבעל ערך, לפי ההיסטוריונים היהודים.

מבט פמיניסטי על סיפורה של דינה

בשנת 1997, הסופרת אניטה דיאמנט דמיינה מחדש את סיפורה של דינה בספרה,האוהל האדום, רב מכר של הניו יורק טיימס. ברומן זה דינה היא המספרת בגוף ראשון, והמפגש שלה עם שכם אינו אונס אלא מין בהסכמה לקראת נישואים. דינה מתחתנת ברצון עם הנסיך הכנעני והיא נחרדת ומתאבלת על מעשי הנקם של אחיה. היא בורחת למצרים כדי ללדת את בנו של שכם ומתאחדת עם אחיה יוסף, כיום ראש ממשלת מצרים.

האוהל האדוםהפכה לתופעה כלל עולמית שאומצה על ידי נשים שכמהו להשקפה חיובית יותר על נשים בתנ'ך. למרות שהיא בדיה כולה, דיאמנט אמרה שהיא כתבה את הרומן תוך שימת לב להיסטוריה של התקופה, בסביבות 1600 לפנה'ס, במיוחד במונחים של מה שניתן להבחין בחייהן של נשים קדומות. ה'אוהל האדום' של הכותרת מתייחס לפרקטיקה המקובלת לשבטים מהמזרח הקדום, שבו נשים במחזור או יולדות חיו באוהל כזה יחד עם נשותיהן, אחיותיהן, בנותיהן ואמהותיהן.

בשאלת תשובה באתר שלה, דיאמנט מצטטת את עבודתו של הרב ארתור וואסקוב, הקושר את ההלכה המקראית המחזיקה אם בנפרד מהשבט למשך 60 יום עם לידת הבת כאות לכך שמדובר במעשה קדוש. לאישה לשאת ללדת פוטנציאלית אחרת. ספר עיון לאחר מכן,בתוך האוהל האדוםמאת המלומדת הבפטיסטית סנדרה האק פולסקי, בוחנת את הרומן של דיאמנט לאור סיפור התנ'ך וההיסטוריה העתיקה, במיוחד הקשיים במציאת תיעוד היסטורי לחיי נשים.

הרומן של דיאמנט ויצירתו העיון של פולסקי הם חוץ-מקראיים לחלוטין, ובכל זאת קוראיהם מאמינים שהם מעניקים קול לדמות נשית שהתנ'ך לעולם לא מאפשר לדבר בעצמה.

מקורות

מתן קול לדינה דרשת שניתנה ב-12 בדצמבר 2003, מאת הרב אליסון ברגמן וואן

התנ'ך ללימוד היהדות, המציג את תרגום TANAKH של האגודה לפרסום יהודים (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2004).

'דינה' מאת אדוארד קוניג, אמיל ג'י הירש, לואי גינזברג, קספר לוויאס,אנציקלופדיה יהודית.

'עשר שאלות לרגל יום השנה העשירי להאוהל האדוםעל ידי אניטה דיאמנט' (הוצאת סנט מרטין, 1997) .

Inside the Red Tent (תובנות פופולריות) מאת סנדרה האק פולסקי (Chalice Press, 2006)