סיפורו של המלאך חניאל לוקח את חנוך לגן עדן
ה סיפורו של המלאך חניאל לוקח את חנוך לגן עדן הוא סיפור שובה לב על אמונה, אומץ והתערבות אלוהית. הוא מספר את סיפורו של חנוך, צדיק שנלקח לגן עדן על ידי המלאך חניאל. הסיפור מלא בסמליות ובמסרים רוחניים שבוודאי יעוררו השראה בקוראים.
הסיפור מתחיל בכך שחנוך חי חיי צדק ואמונה. הוא אדם בעל אמונה ואומץ רב, ואמונתו מתוגמלת כאשר המלאך חניאל מופיע אליו. חניאל אומר לחנוך שהוא נבחר להיעלות לגן עדן, וחנוך הולך בעקבות המלאך ברצון.
המסע לגן עדן מלא בשיעורים ומסרים רוחניים, כאשר חנוך לומד על כוחה של האמונה ועל החשיבות של חיים ישרים. לאורך הדרך, חנוך נבחן במכשולים שונים, אך הוא נשאר איתן באמונתו ובסופו של דבר נעלה לגן עדן.
ה סיפורו של המלאך חניאל לוקח את חנוך לגן עדן הוא סיפור יפהפה שבטוח יעורר השראה בקוראים. הוא מלא במסרים ושיעורים רוחניים שבטוח יישארו עם הקוראים הרבה אחרי שיסיימו את הסיפור. ספר חובה לכל מי שמחפש סיפור מרומם ומעורר השראה.
התנ'ך מכיל פסוק קצר אך מסקרן המזכיר כיצד בן אדם אחד בהיסטוריה - חנוך - לא מת, אלא הלך ישירות לגן עדן: 'חנוך הלך בנאמנות עם אלוהים; אז הוא לא היה עוד כי אלוהים לקח אותו' (בראשית ה':24).
ספר חנוך, שהוא חלק מהאפוקריפיה היהודית והנוצרית, מזכה המלאך חניאל (תחת אחד השמות החלופיים שלה) עם נסיעה לכדור הארץ בהקצאה מאלוהים לאסוף חנוך במרכבה לוהטת וללוות אותו דרך הלהבות למימד אחר כדי להגיע לגן עדן.
טיול לגן עדן
ספר 3 חנוך מציג המלאך מטטרון (שהיה במקור הנביא חנוך לפני שהפך למלאך בשמיים) מה שקרה כאשר המלאך חניאל בא לקחת אותו לטיול מכדור הארץ לגן עדן. 3 חנוך ו':1-18 מתעד:
אמר רבי ישמעאל: מטטרון, המלאך, נסיך השכינה, אמר לי: 'כשרצה הקדוש ברוך הוא להרים אותי למרומים, שלח תחילה את אנפיאל [שם אחר לחניאל]. נסיך, והוא לקח אותי מקרבם לעיניהם ונשא אותי בתפארת גדולה על מרכבה לוהטת עם סוסים לוהטים, משרתי תהילה. והוא הרים אותי אל השמים הגבוהים, יחד עם השכינה [הגילוי הגשמי של כבוד אלוהים]''.
״ברגע שהגעתי לשמים הגבוהים, החיות הקדושות, ה אופנים , השרפים, הכרובים, גלגלי המרכבה (הגלגלים), ושרי האש המאכלת, קולטים את הריח שלי ממרחק של 365,000 אלפי פרסנג'ים, אמרו: 'איזה ריח של מי שנולד מאישה ומה טעם של טיפה לבנה זה שעולה למרומים? הוא בסך הכל ימוס בין המחלקים להבות אש!'
ענה הקדוש ברוך הוא ודיבר אליהם: 'עבדי, צבאותי! אל תהיה מרוצה בגלל זה. כיון שכל בני האדם הכחישו אותי ואת מלכותי הגדולה והלכו לעבוד אלילים, הסרתי את שכינתי מקרבם והרמתי אותה למרומים. אבל זה שלקחתי מתוכם הוא נבחר מיושבי העולם, והוא שווה לכולם באמונה, בצדקנות ובשלמות המעשה, ולקחתי אותו כמחווה מעולמי מתחת. כל השמים.''
הריח השערורייתי של אדם
מעניין לציין שהמלאכים שנתקלו בחנוך כשהגיע לגן עדן זיהו את העובדה שהוא בן אדם חי לפי הריח שלו והתעצבנו על נוכחותו שם בין המלאכים עד שאלוהים הסביר מדוע בחר בחנוך לבוא לגן עדן בלי. למות ראשון.
בספר שלו עץ הנשמות: המיתולוגיה של היהדות , הווארד שוורץ מעיר:
'חנוך, כמו נח, היה צדיק בדורו. הוא היה הראשון מבין האנשים שכתב את אותות השמים. אלוהים ראה את דרכיו הישרים של חנוך וקרא למלאך ענפיאל [שם אחר לחניאל] להביא את חנוך לגן עדן. רגע לאחר מכן מצא את עצמו חנוך במרכבה לוהטת, רתומה לסוסים לוהטים, עולה למרומים. ברגע שהגיעה המרכבה לגן עדן, תפסו המלאכים ריח של אדם חי והיו מוכנים לגרש אותו, כי איש מהחיים לא הורשו שם. אבל אלוהים קרא למלאכים לאמר: 'לקחתי נבחר מבין יושבי כדור הארץ והבאתי אותו לכאן...''
תפקידו של חניאל
תפקידה של המלאך חניאל כמלאך המאפשר לאנשים להיכנס למקומות שמימיים שונים עשוי להיות אחת הסיבות שאלוהים בחר בה לקחת את חנוך לגן עדן. לא רק שחניאל הוא 'נסיך מלאכים שמעלה את חנוך לגן עדן במרכבת אש ב-3 חנוך', אלא שחניאל 'מחזיק גם במפתחות לארמונות השמים', כותבת ג'וליה קרסוול בספרה. מילון המלאכים של ווטקינס .
בספר שלו אדגר קייס והקבלה: משאבים לחיי נשמה , ג'ון ואן אוקן גם מייחס לחניאל את 'המלאך שנשא את חנוך (שלפי התנ'ך, לא מת אלא 'נלקח על ידי אלוהים' מכדור הארץ לשמים').
השמות החלופיים הרבים של חניאל בלבלו כמה אנשים לגבי איזה מלאך באמת נשא את חנוך לגן עדן, כך אומר ריצ'רד וובסטר בספרו אנציקלופדיה של מלאכים ש'לפעמים חושבים שחניאל הוא המלאך שהעביר את חנוך לגן עדן', אבל יש אנשים לזכות מלאכים אחרים.
ייתכן שחניאל הצטרף לכמה מלאכים אחרים כדי להעניק לחנוך מופע מרהיב של כוח מלאכי ואחדות בסיור השמימי שלו. ב התנ'ך המלאך: המדריך הסופי לחוכמת מלאכים , הייזל רייבן אומרת שחניאל היה אחד משבעת המלאכים שחנוך ראה מתאחדים בצורה מפוארת:
חנוך ראה את שבעת המלאכים לפני כסא האל כאחד (הם גם היו יצורים מורכבים ולא בודדים ומייצגים אינספור אחרים). כולם היו שווים בגובהם, היו להם פנים מבריקים וגלימות זהות. הם היו שבעה עדיין אחד - אחדות המלאכים. הם שלטו והתאימו בכל דבר ביצירתו של אלוהים. הם שלטו בתנועת הכוכבים, בעונות השנה ובמים על פני כדור הארץ, כמו גם בחיי הצומח והחי. המלאכים גם שמרו את התיעוד של כל הגלגולים של כל בן אדם״.
