הבנת הנאופלטוניזם, הפרשנות המיסטית של פלאטיו

ניאופלטוניזם היא תנועה פילוסופית שצמחה במאה ה-3 לספירה ומבוססת על תורתו של אפלטון. זוהי פרשנות מיסטית לפילוסופיה של אפלטון והיא אחת המערכות הפילוסופיות המשפיעות ביותר בהיסטוריה. הנאופלטוניזם מתאפיין בהדגשתו על אחדות כל הדברים, אמונתו בקיומה של מציאות עליונה והתמקדות בהיבטים הרוחניים של החיים.

עקרונות הליבה של ניאופלטוניזם

הניאופלטוניזם מבוסס על הרעיון שהמציאות מורכבת משני תחומים נפרדים: הפיזי והרוחני. התחום הפיזי הוא העולם החומרי שאנו יכולים לראות ולגעת בו, בעוד שהתחום הרוחני הוא מציאות עליונה שהיא מעבר לחושים הפיזיים שלנו. ניאופלטוניסטים מאמינים שהתחום הרוחני הוא מקור כל הידע והאמת, וכי המטרה הסופית של חיי האדם היא להגיע למציאות גבוהה זו.

שלוש רמות המציאות

הניאופלטוניזם מבוסס על התפיסה של שלוש רמות המציאות: הפיזי, הרוחני והאלוהי. הרמה הפיזית היא העולם החומרי שאנו יכולים לראות ולגעת בו, בעוד שהרמה הרוחנית היא תחום הרעיונות והמושגים. הרמה האלוהית היא הרמה הגבוהה ביותר של המציאות, והיא המקור לכל ידע ואמת.

תפקיד הנשמה

ניאופלטוניסטים מאמינים שהנשמה היא הגשר בין התחום הפיזי והרוחני. הנשמה היא החלק בנו המחובר לתחום הרוחני, והיא מקור הידע וההבנה שלנו. ניאופלטוניסטים מאמינים שהנשמה היא אלמוות ושזוהי המטרה הסופית שלנו להגיע לרמה האלוהית של המציאות.

סיכום

ניאופלטוניזם הוא פרשנות מיסטית לפילוסופיה של אפלטון שהייתה לה השפעה עמוקה על המחשבה המערבית. היא מבוססת על הרעיון שהמציאות מורכבת משני תחומים נפרדים, הגשמי והרוחני, ושהנשמה היא הגשר ביניהם. הנאופלטוניזם מדגיש את חשיבות התחום הרוחני כמקור כל הידע והאמת, וזוהי המטרה הסופית של חיי האדם להגיע למציאות עליונה זו.

נוסדה על הפילוסופיה של אפלטון על ידי פלוטינוס במאה השלישית, הניאופלטוניזם נוקט בגישה דתית ומיסטית יותר לרעיונותיו של הפילוסוף היווני. למרות שהוא היה נבדל ממחקרים אקדמיים יותר של אפלטון במהלך התקופה, הנאופלטוניזם לא קיבל את השם הזה עד שנות ה-1800.

הפילוסופיה של אפלטון עם ספין דתי

ניאופלטוניזם היא מערכת של פילוסופיה תיאולוגית ומיסטית שנוסדה במאה השלישית על ידי פלוטינוס (204-270 לספירה). הוא פותח על ידי מספר מבני דורו או קרובים לבני דורו, כולל יאמבליכוס, פורפירוס ופרוקלוס. הוא מושפע גם ממגוון מערכות מחשבה אחרות, כולל סטואיות ופיתגוריזם.

התורות מבוססות רבות על יצירותיו של אפלטון (428-347 לפנה'ס), פילוסוף ידוע ביוון הקלאסית. במהלך התקופה ההלניסטית שבה פלוטינוס היה בחיים, כל מי שחקר את אפלטון היה פשוט ידוע בתור 'אפלטוניסטים'.

הבנות מודרניות הובילו חוקרים גרמנים באמצע המאה ה-19 ליצור את המילה החדשה 'ניאופלטוניסט'. פעולה זו הפרידה את מערכת המחשבה הזו מזו שלימד אפלטון. ההבדל העיקרי הוא שהניאופלטוניסטים שילבו שיטות ואמונות דתיות ומיסטיות בפילוסופיה של אפלטון. הגישה המסורתית, הלא-דתית, נעשתה על ידי אלה המכונים 'אפלטוניסטים אקדמיים'.

הניאופלטוניזם הסתיים למעשה בסביבות 529 לספירה לאחר שהקיסר יוסטיניאנוס (482-525 לספירה) סגר את האקדמיה האפלטונית, שאפלטון עצמו ייסד באתונה.

ניאופלטוניזם בתקופת הרנסנס

סופרים כמו מרסיליו פיצ'ינו (1433-1492), ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה (1463-1494) וג'ורדנו ברונו (1548-1600) החיו את הנאופלטוניזם בתקופת הרנסנס. עם זאת, הרעיונות שלהם מעולם לא התרוממו באמת בעידן החדש הזה.

פיקינו - פילוסוף בעצמו - עשה צדק עם הניאופלטוניזם במאמרים כגון 'חמש שאלות הנוגעות לנפש' שקבע את עקרונותיו. הוא גם החיה מחדש יצירות של החוקרים היוונים שהוזכרו קודם, כמו גם אדם שזוהה רק כ'פסאודו- דיוניסיוס .'

לפילוסוף האיטלקי פיקו היה יותר רצון חופשי השקפת ניאופלטוניזם, שזעזע את תחיית רעיונותיו של אפלטון. העבודה המפורסמת ביותר שלו היא 'נאום על כבוד האדם״.

ברונו היה סופר פורה בחייו, ופרסם כ-30 יצירות בסך הכל. כומר מהמסדר הדומיניקני של הקתוליות הרומית, כתביהם של הנאופלטונים המוקדמים משכו את תשומת לבו ובשלב מסוים, הוא עזב את הכהונה. בסופו של דבר, ברונו נשרף על מדורה ביום רביעי האפר של שנת 1600 לאחר האשמות של כפירה על ידי האינקוויזיציה.

אמונות ראשוניות של ניאופלטוניסטים

בעוד שהניאופלטוניסטים המוקדמים היו עובדי אלילים, רעיונות ניאופלטוניים רבים השפיעו הן על האמונות הנוצריות והגנוסטיות המיינסטרים.

אמונות ניאופלטוניות מתמקדות ברעיון של מקור עליון יחיד של טוב והוויה ביקום שממנו יורדים כל שאר הדברים. כל איטרציה של רעיון או צורה הופכת לפחות שלמה ופחות מושלמת. ניאופלטוניסטים גם מקבלים שהרוע הוא פשוט היעדר טוב ושלמות.

לבסוף, ניאופלטוניסטים תומכים ברעיון של נשמה עולמית, המגשר על הפער בין תחומי הצורות למחוזות הקיום המוחשי.

_מָקוֹר

• _{'ניאו-אפלטוניזם;' אדוארד מור; האנציקלופדיה של האינטרנט לפילוסופיה.}
• _{'ג'ורדנו ברונו: פילוסוף/כופר'; אינגריד ד' רולנד; הוצאת אוניברסיטת שיקגו; 2008.}