הגר וישמעאל

הגר וישמעאל הוא סיפור נצחי של אמונה וגאולה. זהו סיפור על אישה צעירה, הגר, שנאלצת לברוח מביתה ונלקחת על ידי מלאך אלוהים. לאחר מכן ניתן לה בן, ישמעאל, ונאמר לה לגדל אותו במדבר. למרות הקשיים העומדים בפניהם, הגר וישמעאל נשארים נאמנים לאלוהים ובסופו של דבר מוצאים את הגאולה.

ערכות נושא

סיפורם של הגר וישמעאל מכיל נושאים רבים, ביניהם אמונה, גאולה והתמדה. אמונתם של הגר וישמעאל באלוהים היא בלתי מעורערת, גם מול מצוקה. אמונתם מתוגמלת כאשר הם בסופו של דבר נגאלים ומוצאים מקום בעולם. הסיפור גם מדגיש את חשיבות ההתמדה והחוסן, שכן הגר וישמעאל לעולם לא מוותרים על התקווה, אפילו מול סיכויים בלתי עבירים לכאורה.

דמויות

הגר וישמעאל הם הדמויות הראשיות בסיפור. הגר היא אישה צעירה שנאלצת לברוח מביתה ונלקחת על ידי מלאך אלוהים. לאחר מכן ניתן לה בן, ישמעאל, ונאמר לה לגדל אותו במדבר. למרות הקשיים העומדים בפניהם, הגר וישמעאל נשארים נאמנים לאלוהים ובסופו של דבר מוצאים את הגאולה.

סיכום

הגר וישמעאל הוא סיפור נצחי של אמונה וגאולה. זהו סיפור של חוסן והתמדה, שכן הגר וישמעאל לעולם לא מוותרים על תקווה, אפילו מול סיכויים בלתי עבירים לכאורה. הסיפור מדגיש את חשיבות האמונה והגאולה, והוא בטוח יעורר השראה בקוראים בכל הגילאים.

התנ'ך והתורה מתעדים שני תיאורים נפרדים בספר בראשית כיצד אישה משועבדת בשם הגר פוגשת את מלאך ה' כשהיא משוטטת במדבר בתחושת חוסר תקווה. המלאך - שהוא אלוהים בעצמו מופיע בצורת מלאך - מספק את התקווה והעזרה להן זקוקה הגר בשתי הפעמים (ובפעם השנייה, מלאך ה' עוזר גם לבנה של הגר, ישמעאל):

בספר בראשית נרשם כי הגר נתקלת במלאך ה' פעמיים: פעם אחת בפרק ט'ז ופעם אחת בפרק כ'א. בפעם הראשונה הגר בורחת אַבְרָהָם ו של שרה משק בית בגלל התעללותה האכזרית של שרה כלפיה, שעוררה קנאה על כך שהגר הצליחה להרות עם אברהם אך שרה (שנודעה אז בשם שרי) לא. למרבה האירוניה, זה היה הרעיון של שרי שאברהם יפנה לשכב עם הגר (המשרתת המשועבדת שלהם) במקום לבטוח באלוהים שיספק את הבן שהבטיח שהם יתעברו בסופו של דבר.

מראה חמלה

בראשית ט'ז 7-10 מתאר מה קורה כאשר הגר פוגשת לראשונה את מלאך ה':

'מלאך ה' מצא את הגר ליד מעיין במדבר; זה היה המעיין שנמצא ליד הדרך לשור. וַיֹּאמֶר: 'הַגֵּר עֲבָדָה שֶׁרָאִי, מַאן בָּאת, וְאֵין אַתָּה הוֹלֵךְ?
'אני בורחת מאהבתי שרי,' היא ענתה.
וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה: 'שֵׁב אֶל גְּבוֹדְךָ וְהִתְנַפֵּשׁ לָהּ.' המלאך הוסיף, 'אני אגדיל את צאצאיך עד כדי כך שהם יהיו רבים מכדי לספור'.

בספר שלה,מלאכים בחיינו: כל מה שתמיד רצית לדעת על מלאכים וכיצד הם משפיעים על חייך, מארי צ'פיאן מעירה שהדרך שבה המפגש מתחיל מראה עד כמה לאלוהים אכפת מהגר, למרות שאנשים אחרים לא רואים בה חשיבות:

״איזו דרך לפתוח שיחה באמצע המדבר! הגר ידעה שזה לא בן אדם שמדבר איתה, כמובן. שאלתו מראה לנו את חמלתו ותחמונו של ה'. בכך ששואל אותה את השאלה 'לאן את הולכת?' הגר יכלה לפרוק את הייסורים שחשה בפנים. מטבע הדברים, האל כבר ידע לאן היא מועדת[...] אבל האל, בטוב ליבו יוצא הדופן, הודה שרגשותיה חשובים, שהיא לא רק פטפטת. הוא הקשיב למה שהיה לה לומר״.

הסיפור מראה שאלוהים אינו מפלה אנשים, ממשיך צ'פיאן:

'לפעמים אנחנו מקבלים את הרעיון שלא אכפת ליהוה איך אנחנו מרגישים אם מה שאנחנו מרגישים הוא שלילי ונפול. ולפעמים אנחנו מקבלים את הרעיון שרגשותיו של אדם אחד חשובים יותר משל אדם אחר. חלק זה בכתובים הורס לחלוטין כל מושג של אפליה. הגר לא הייתה משבט אברהם, הנבחר של אלוהים. אבל אלוהים היה איתה. הוא היה איתה כדי לעזור לה ולתת לה הזדמנות לעזור לכוח הבחירה שלה'.

חושפים את העתיד

ואז, בראשית ט'ז:11-12, מלאך ה' מגלה לה את עתידו של התינוק שטרם נולד של הגר:

'גם מלאך ה' אמר לה: 'עכשיו את הרה ותלד בן. תקרא לו ישמעאל [שפירושו 'אלוהים שומע'], כי שמע ה' על מצוקתך. הוא יהיה חמור פרא של אדם; ידו תהיה נגד כולם ויד כולם נגדו, והוא יחיה בעוינות כלפי כל אחיו''.

זה לא רק מלאך רגיל שמעביר את כל הפרטים הצבעוניים האלה של ישמעאל עתיד; זה אלוהים, כותב הרברט לוקייר בספרו All the Angels in the Bible: A Complete Exploration of the Nature and Ministry of Angels:

״מי יכול לתבוע את כוחה של הבריאה, להביט אל העתיד ולחזות מה יקרה? הגר זיהתה במלאך אחד הגדול מיצור נברא[...]'

האלוהים שרואה אותי

בראשית טז:13 מתעדת תגובתה של הגר להודעתו של מלאך ה': 'היא נתנה את השם הזה ליהוה אשר דיבר אליה: 'אתה האלוהים הרואה אותי', כי היא אמרה, 'עכשיו ראיתי את מי אשר רואה אותי.''

בספרו מלאכים, בילי גרהם כותב:

'המלאך דיבר כאורקל של אלוהים, מפנה את דעתה מהפגיעה של העבר עם הבטחה למה היא עשויה לצפות אם היא תניח את אמונתה באלוהים. האל הזה הוא האל לא רק של ישראל אלא גם אלוהי הערבים (שהרי הערבים באים ממלאי ישמעאל). עצם שמו של בנה, 'ישמעאל', כלומר 'אלוהים שומע', היה שם מקיים. אלוהים הבטיח שזרעו של ישמעאל ירבה ושגורלו יהיה גדול על פני כדור הארץ, כאשר הוא עשה כעת את העלייה לרגל חסרת המנוחה שעתידה לאפיין את צאצאיו. מלאך ה' התגלה כמגןם של הגר וישמעאל'.

באר מים

בפעם השנייה שהגר פוגשת את מלאך ה', חלפו שנים מאז לידתו של ישמעאל, ויום אחד כשרה רואה את ישמעאל ואת בנה. יצחק כשהיא משחקת יחד, היא מפחדת שישמעאל ירצה יום אחד לחלוק בירושה של יצחק. אז שרה זורקת את הגר וישמעאל החוצה, והזוג חסרי הבית צריך להסתדר בעצמו במדבר החם והעקר.

הגר וישמעאל משוטטים במדבר עד שנגמרים להם המים, ובייאוש, הגר מניחה את ישמעאל מתחת לשיח ופונה משם, בציפייה למוות ולא מסוגלת לראות את זה קורה. בראשית כ'א:15-20 מתאר:

״כשהמים בעור נעלמו, היא הניחה את הילד מתחת לאחד השיחים. אחר כך הלכה והתיישבה במרחק של יריית קשת משם, כי היא חשבה, 'אני לא יכולה לראות את הילד מת.' וכשהיא ישבה שם, היא התחילה להתייפח.
אלוהים שמע את הילד בוכה, ומלאך האלוהים קרא להגר מהשמים ואמר לה: 'מה קרה הגר? אל תפחד;
אלוהים שמע את הילד בוכה כשהוא שוכב שם. הרם את הנער ולקח אותו בידו, כי אעשה אותו לגוי גדול'.
ואז פקח אלוהים את עיניה והיא ראתה באר מים. אז היא הלכה ומילאה את העור במים ונתנה לילד לשתות. אלוהים היה עם הילד כשגדל. הוא חי במדבר והפך לקשת.

במלאכים בחיינו, מציין צ'פיאן:

'התנ'ך אומר שאלוהים שמע את קולו של הנער. הגר ישבה המומה. אלוהים ברא את א נֵס של מים להגר ולבנה. הוא רואה. הוא שומע.'

הסיפור מראה לאנשים מהי דמותו של אלוהים, כותבת קמילה הלנה פון היינה בספרה שליח האדון בפירושים יהודיים מוקדמים של בראשית:

'הנרטיבים על המפגש של הגר עם השליח האלוהי מספרים לנו משהו חשוב על אופיו של אלוהים. אלוהים רואה את מצוקתה של הגר ומציל אותה ואת בנה, למרות שהיא רק שפחה; אלוהים מראה לה רחמים. אלוהים הוא חסר פניות והוא אינו נוטש את המנודה. חסדו וברכותיו של אלוהים אינם מוגבלים לקו של יצחק.'