נס ישו שהאכיל 4,000 אנשים

ה נס ישו המאכיל 4,000 אנשים הוא אחד הסיפורים המדהימים בתנ'ך. זוהי עדות לכוחו של ישוע וליכולתו לבצע ניסים. הסיפור מתרחש בבשורת מתי, כאשר ישו ותלמידיו מטיילים באזור הגליל. הם נתקלים בקהל גדול של אנשים שעוקבים אחריהם כבר שלושה ימים. ישו, בהיותו האיש הרחום שהוא, מחליט להאכיל את כולם.

הנס

הנס של ישוע שהאכיל 4,000 אנשים הוא באמת מדהים. עם רק חמש כיכרות לחם ושני דגים, ישוע מסוגל להאכיל את כל הקהל. לא רק שהוא מאכיל אותם, אלא שיש לו מספיק שאריות כדי למלא שתים עשרה סלים. נס זה הוא עדות לכוחו של ישוע וליכולתו להביא חיים ותקווה לנזקקים.

החשיבות

לנס של ישוע שהאכיל 4,000 אנשים יש משמעות רבה בתנ'ך. זה מראה לנו שישוע מסוגל לחולל ניסים ושהוא מוכן לעזור למי שזקוקים. זה גם משמש כתזכורת לחשיבות השיתוף והדאגה אחד לשני.

סיכום

נס ישו מאכיל 4,000 אנשים הוא סיפור מדהים המשמש כתזכורת לכוחו של ישוע ולנכונותו לעזור לנזקקים. זוהי עדות לכוחה של האמונה ולחשיבות השיתוף והדאגה אחד לשני.

התנ'ךמקליט את המפורסם נֵס שֶׁלישושנודע כ'האכלת 4,000' במתי 15:32-39 ובמרקוס 8:1-13. באירוע זה ובאירוע נוסף דומה, ישוע הכפיל כמה כיכרות לחם ודגים פעמים רבות כדי להאכיל קהל עצום של אנשים רעבים. למד עוד על סיפורים מופלאים אלה המצויים בתנ'ך.

ישוע המרפא

בזמנו של ישו, השמועה התפשטה על אדם מרפא שיכול לעזור לחולים להתאושש ממחלותיהם. על פי התנ'ך, ישוע ריפא את מי שעבר או שהלכו אחריו.

״ישו יצא משם והלך לאורך הכנרת. אחר כך עלה על צלע ההר והתיישב. המונים גדולים באו אליו, והביאו צולעים, עיוורים, נכים, אילמים ועוד רבים אחרים, והניחו אותם לרגליו; והוא ריפא אותם. האנשים נדהמו כשראו את האילמים מדברים, את הנכים בריאים, את הצלעים הולכים ואת העיוורים רואים. והם היללו את אלוהי ישראל.' — מתי ט'ו:29-31

חמלה לרעבים

כפי שרבים יודעים כאשר המוני אנשים רוצים משהו, רובם יעמדו בתור במשך ימים כדי לקבל אותו. כך היה בתקופת ישוע. היו אלפי אנשים שלא רצו לעזוב את ישו כדי ללכת להביא אוכל. אז אנשים התחילו לגווע ברעב. מתוך חמלה , ישוע הגדיל בנס את האוכל שהיה לתלמידיו איתם, שהיה שבע כיכרות לחם וכמה דגים, כדי להאכיל 4,000 גברים, ועוד הרבה נשים וילדים שהיו שם.

במתי 15:32-39, הסיפור מתגלה:

ישוע קרא אליו את תלמידיו ואמר, 'אני מרחם על האנשים האלה; הם כבר היו איתי שלושה ימים ואין להם מה לאכול. אני לא רוצה לשלוח אותם רעבים, או שהם עלולים להתמוטט בדרך״.

ענו תלמידיו, 'איפה נוכל להשיג מספיק לחם במקום הנידח הזה כדי להאכיל קהל כזה?'

'כמה לחמים יש לך?' שאל ישו.

'שבעה', השיבו, 'וכמה דגים קטנים'.

הוא אמר לקהל להתיישב על הארץ. אחר כך לקח את שבע הלחם ואת הדגים, וכאשר היה לו נתנו תודה , הוא שבר אותם ונתן לתלמידים, והם בתורם לעם. כולם אכלו והיו מרוצים. לאחר מכן אספו התלמידים שבעה סלים מלאים של חתיכות שבורות שנותרו. מספרם של אלה שאכלו היה 4,000 גברים, מלבד נשים וילדים.

היסטוריה של האכלת ההמונים

זו לא הייתה הפעם הראשונה שישוע עשה זאת. לפי התנ'ך, ביוחנן ו':1-15, לפני האכלה המונית זו, היה אירוע נפרד שבו עשה ישוע נס דומה עבור קהל רעב אחר. הנס הזה נודע בשם 'להאכיל את ה-5,000' מאז נאספו 5,000 גברים, נשים וילדים. בשביל הנס הזה, ישוע הכפיל את האוכל מארוחת צהריים שילד נאמן ויתר עליה כדי שישוע יוכל להשתמש בו כדי להאכיל את האנשים הרעבים.

אוכל לחסוך

בדיוק כמו באירוע המופלא הקודם שבו ישו הרביץ את האוכל מארוחת צהריים של ילד כדי להאכיל אלפי אנשים, גם כאן הוא יצר שפע כזה של מזון שחלקו נשאר. חוקרי המקרא מאמינים שכמות שאריות המזון היא סמלית בשני המקרים. שבעה סלים נותרו כשישו האכיל את 4,000, והמספר שבע מסמל השלמה רוחנית ושלמות בתנ'ך.

במקרה של האכלה של 5,000, נותרו 12 סלים כאשר ישוע האכיל 5,000 איש, ו-12 מייצגים גם את 12 שבטי ישראל מהברית הישנה וגם את 12 השליחים של ישוע מהברית החדשה.

מתגמל את הנאמנים

הבשורה של מארק מספרת את אותו סיפור כמו של מתיו על האכלת ההמונים, ומוסיפה עוד קצת מידע שנותן לקוראים תובנה כיצד החליט ישוע לתגמל את המאמינים ופיטר את הציניקנים.

לפי מרקוס 8:9-13 אומר:

...הוא נכנס לסירה עם תלמידיו והלך לאזור דלמנוטה. הפרושים [מנהיגי דת יהודים] באו והתחילו לחקור את ישוע. כדי לבחון אותו ביקשו ממנו אות משמים.

הוא נאנח עמוקות ואמר: 'למה הדור הזה מבקש סימן? באמת אני אומר לך, לא יינתן לזה שום סימן'.

אחר כך הוא עזב אותם, חזר לסירה וחצה לצד השני.

ישוע זה עתה עשה נס לאנשים שאפילו לא ביקשו זאת, ובכל זאת סירב לגרום לנס לקרות לאנשים שביקשו ממנו. למה? לקבוצות השונות של אנשים היו מניעים שונים במוחם. בזמן שהקהל הרעב ביקש ללמוד מישו, הפרושים ניסו לבדוק את ישוע. האנשים הרעבים פנו לישוע באמונה, אך הפרושים פנו לישוע בציניות.

ישוע מבהיר לאורך כל התנ'ך ששימוש בניסים כדי לבחון את אלוהים משחית את טוהר המטרה שלהם, שהיא לעזור לאנשים לפתח אמונה אמיתית.

בבשורת לוקס, כאשר ישוע נלחם של השטן מאמצים ל לפתות אותו לחטוא , ישוע מצטט מדברים ו:16, האומר, 'אל תעמיד את ה' אלוקיך במבחן'. התנ'ך מבהיר שחשוב שאנשים יבדקו את המניעים שלהם לפני שהם מבקשים מאלוהים ניסים.