בודהיזם
ציטוטים של 'סידהרתה' מהמסע הרוחני שלו
סידהרת'ה, רומן מאת הרמן הסה, עוקב אחר המסע הרוחני של גיבורו, סידהרת'ה. לאורך מסעו, סידהרת'ה לומד שיעורים חשובים על החיים והרוחניות, המשתקפים בציטוטים שלו. הנה כמה מהציטוטים מעוררי ההשראה מהמסע הרוחני של סידהרת'ה:
1. 'הנהר נמצא בכל מקום'. ציטוט זה משקף את אמונתו של סידהרת'ה שהחיים הם מחזור מתמשך של שינויים, ושיש לקבל ולאמץ את השינוי כדי למצוא שלווה והרמוניה. 2. 'העולם מושלם, בדיוק כפי שהוא'. ציטוט זה משקף את אמונתו של סידהרת'ה שהעולם מושלם בחוסר השלמות שלו, ושיש לקבל את העולם כפי שהוא כדי למצוא שלווה פנימית. 3. 'לא קשה למצוא את הדרך האמיתית'. ציטוט זה משקף את אמונתו של סידהרת'ה שהדרך להארה לא קשה למצוא, אלא היא נמצאת בתוך עצמך. 4. 'סוד החיים נמצא ברגע הנוכחי'. ציטוט זה משקף את אמונתו של סידהרת'ה שהמפתח למציאת שלווה והארה פנימית טמון בהיותו נוכח ברגע ולחיות בהווה.המסע הרוחני של סידהרת'ה הוא מסע מעורר השראה, והציטוטים שלו משקפים את החוכמה שצבר בדרך. על ידי הרהור על ציטוטים אלה, נוכל לקבל תובנות על המסע הרוחני של סידהרת'ה וללמוד שיעורים חשובים על החיים והרוחניות.
סידהרת'ההוא רומן מאת הרמן הסה, משורר וסופר שוויצרי-גרמני עטור פרסים. רומן מערבי המתרחש בהודו, עוקב אחריו המסע הרוחני של סידהרת'ה במהלך הזמן של בּוּדְהָא . הספר האפיזודי חוקר נושאים של הארה, האיזון בין הפכים, אהבה ועקיפה, משקף את השקפתו הפציפיסטית של הס וההשפעה המזרחית.
הנה כמה ציטוטים מהעבודה על החיפוש אחר גילוי עצמי ו נירוונה .
פרק 1
- ״אם אז אטמן לא היה בתוכו? האם לא היה אז המקור בתוך לבו שלו? אדם חייב למצוא את המקור בתוך העצמי שלו, הוא חייב להחזיק אותו. כל השאר חיפש - מעקף, טעות'.
- 'כאשר כל העצמי נכבש ומת כאשר כל התשוקות והרצונות היו דוממים, אז האחרון חייב להתעורר, הפנימי ביותר של ההוויה שאינה עוד העצמי - הסוד הגדול!'
פרק 2
- ״סידהרתה שתק. הוא התעכב זמן רב על המילים שגובינדה השמיע. כן, חשב בעמידה בראש מורכן, מה נשאר מכל מה שקדוש לנו? מה נותר? מה נשמר? והוא הניד בראשו״.
פרק 3
- ״וויתרת על הבית וההורים, ויתרת על הרצון שלך, ויתרת על ידידות. זה מה שמטיפות התורות, זה רצונו של המהולל״.
- 'ההוראה ששמעת... אינה דעתי, ומטרתה אינה להסביר את העולם למי שצמא לידע. מטרתו שונה בתכלית; מטרתו היא הצלה מהסבל. זה מה שמלמד גוטמה, שום דבר אחר״.
- ״גם אני הייתי רוצה להסתכל ולחייך, לשבת וללכת ככה, כל כך חופשי, כל כך ראוי, כל כך מאופק, כל כך גלוי לב, כל כך ילדותי ומסתורי. אדם מסתכל והולך ככה רק כשהוא כבש את העצמי שלו'.
פרק 4
- ״אני, שביקשתי לקרוא את ספר העולם ואת ספר הטבע שלי, אכן התיימרתי לבוז לאותיות ולאותות. קראתי לעולם ההופעות, אשליה. קראתי לעיניי ולשוני, במקרה. עכשיו זה נגמר; התעוררתי. אכן התעוררתי ורק היום נולדתי״.
- ״זאת הייתה הרעד האחרון של ההתעוררות שלו, כאבי הלידה האחרונים. מיד הוא המשיך הלאה והתחיל ללכת במהירות ובחוסר סבלנות, לא עוד הביתה, לא עוד לאביו, לא מסתכל עוד לאחור״.
פרק 6
- 'היא לימדה אותו שאוהבים לא צריכים להיפרד זה מזה לאחר שהתעלסו בלי להעריץ זה את זה, בלי להיכבש כמו גם לכבוש, כך שלא תתעורר תחושת שובע או שממה וגם לא התחושה הנוראה של שימוש לרעה או שנעשה בהם שימוש לרעה.'
- אהדתו וסקרנותו של סידהרתה היו רק עם האנשים, שעבודתם, צרותיהם, תענוגותם וטיפשותיהם לא היו ידועים ומרוחקים ממנו יותר מאשר הירח. למרות שהיה לו כל כך קל לדבר עם כולם, לחיות עם כולם, ללמוד מכולם״.
פרק 7
- ״הוא קם, נפרד מעץ המנגו ומגן התענוגות. מכיוון שלא אכל שום אוכל באותו יום, הוא חש רעב מאוד, וחשב על ביתו בעיר, על החדר והמיטה שלו, על השולחן עם האוכל. הוא חייך בעייפות, הניד בראשו ונפרד מהדברים האלה״.
פרק 8
- ״גלגל ההופעות מסתובב במהירות, גובינדה. איפה סידהרת'ה הברהמין, איפה סידהרת'ה הסמאנה, איפה סידהרת'ה האיש העשיר? המעבר משתנה בקרוב, גובינדה, אתה יודע את זה.'
- ״עכשיו, חשב, שכל הדברים הזמניים חמקו ממני שוב, אני עומד שוב מתחת לשמש, כפי שעמדתי פעם כילד קטן. שום דבר לא שלי, אני לא יודע כלום, אין לי כלום, לא למדתי כלום'.
- ״כילדה למדתי שתענוגות העולם והעושר אינם טובים. אני מכיר את זה הרבה זמן, אבל רק עכשיו חוויתי את זה. עכשיו אני יודע את זה לא רק עם השכל שלי אלא עם האוזניים, עם הלב שלי, עם הבטן. טוב שאני יודע את זה״.
פרק 9
- 'שום דבר לא היה, שום דבר לא יהיה, לכל דבר יש מציאות ונוכחות'.
פרק 10
- ״זה נכון שהוא מעולם לא איבד את עצמו לגמרי באדם אחר עד כדי כך שהוא שכח את עצמו; הוא מעולם לא עבר את השטויות של אהבה לאדם אחר.'
- 'סידהרת'ה הבין שהרצון שהניע אותו למקום הזה הוא טיפשי, שהוא לא יכול לעזור לבנו, שהוא לא צריך לכפות את עצמו עליו. הוא חש אהבה עמוקה לנער הנמלט, כמו פצע, ובכל זאת הרגיש שהפצע הזה לא נועד להיחשף בו, אלא שהוא צריך להחלים״.
פרק 11
- ״האם אביו לא סבל מאותו כאב שהוא סבל כעת עבור בנו? האם אביו לא מת מזמן, לבדו, מבלי שראה שוב את בנו? האם הוא לא ציפה לאותו גורל? האם זה לא היה קומדיה, דבר מוזר ומטופש, החזרה הזו, מהלך האירועים הזה במעגל גורלי?'
- 'כולם ביחד היו זרם האירועים, מוזיקת החיים'.
- 'מאותה שעה חדל סידהרת'ה להילחם נגד גורלו. שם זרחה בפניו שלוות הידע, של מי שכבר אינו מתמודד עם קונפליקט של רצונות, שמצא את הישועה, שנמצא בהרמוניה עם זרם האירועים, עם זרם החיים, מלא הזדהות וחמלה, נכנע. עצמו לזרם, שייך לאחדות הדברים'.
פרק 12
- 'חיפוש פירושו: להיות בעל מטרה; אבל למצוא פירושו: להיות חופשי, להיות קליט, שאין לו מטרה'.
- 'לכן, נראה לי שכל מה שקיים הוא טוב - מוות וגם חיים, חטא וגם קדושה, חוכמה וגם איוולת. הכל נחוץ, הכל זקוק רק להסכמה שלי, להסכמה שלי, להבנה האוהבת שלי; אז הכל בסדר איתי ושום דבר לא יכול להזיק לי'.
- ״הוא ראה את כל הצורות והפנים האלה באלף מערכות יחסים אחד עם השני, כולם עוזרים זה לזה, אוהבים, שונאים, הורסים זה את זה ונולדים זה עתה. כל אחד מהם היה בן תמותה, דוגמה נלהבת וכואבת לכל מה שהיה חולף. אבל אף אחד מהם לא מת, הם רק השתנו, תמיד נולדו מחדש, כל הזמן היו להם פנים חדשות: רק הזמן עמד בין פנים אחד למשנהו.'
