מהו הומניזם דתי?

הומניזם דתי היא תנועה פילוסופית ואתית המשלבת את עקרונות ההומניזם עם ערכים דתיים. היא מבוססת על האמונה שבני אדם מסוגלים לחיות חיים משמעותיים ומספקים ללא צורך בכוח על טבעי או אלוהות. הומניזם דתי הוא דרך חיים השואפת לקדם שלום, צדק וחמלה באמצעות יישום עקרונות אתיים וחגיגת החיים.

הומניזם דתי היא תנועה מכילה המחבקת אנשים מכל הדתות והרקעים. זוהי פילוסופיה המעודדת אנשים לחשוב בעצמם, להיות סובלניים לאחרים ולכבד את כבודם של כל בני האדם. ההומניזם הדתי מתמקד בכאן ועכשיו, ומעודד אנשים להפיק את המרב מחייהם ולשאוף לצמיחה והגשמה אישית.

הומניזם דתי היא תנועה מתקדמת השואפת ליצור חברה צודקת ושוויונית יותר. הוא מדגיש את החשיבות של יחסי אנוש ואת הצורך לעבוד יחד כדי ליצור עולם טוב יותר. הומניזם דתי גם מעודד אנשים לקחת אחריות על מעשיהם ולשאוף לסטנדרטים המוסריים הגבוהים ביותר.

הומניזם דתי הוא דרך חיים המבקשת להפגיש את המיטב מהערכים הדתיים והחילוניים כאחד. זוהי פילוסופיה המעודדת אנשים לחשוב בעצמם ולהיות סובלניים כלפי אחרים. זוהי תנועה השואפת ליצור חברה צודקת ושוויונית יותר ולקדם שלום, צדק וחמלה.

כי הומניזם מודרני מזוהה לעתים קרובות כל כך עם חילוניות , לפעמים קל לשכוח שלהומניזם יש גם מסורת דתית מאוד חזקה ומאוד משפיעה הקשורה אליו. בשלב מוקדם, במיוחד בתקופת הרנסנס, מסורת דתית זו הייתה בעיקרה נוצרית במהותה; היום, לעומת זאת, זה הפך להרבה יותר מגוון.

כל מערכת אמונה דתית המשלבת אמונות ועקרונות הומניסטיים עשויה להיות מתוארת כהומניזם דתי - לפיכך, הומניזם נוצרי יכול להיחשב כעל סוג של הומניזם דתי. עם זאת, אולי עדיף לתאר מצב זה כדת הומניסטית (בה דת קיימת מושפעת מהפילוסופיה ההומניסטית) ולא כהומניזם דתי (שבה הומניזם מושפע להיות דתי במהותו).

בלי קשר, זה לא סוג ההומניזם הדתי שנחשב כאן. ההומניזם הדתי חולק עם סוגים אחרים של הומניזם את העקרונות הבסיסיים של עיסוק מכריע באנושות - צרכי בני האדם, רצונותיהם של בני האדם וחשיבות החוויות האנושיות. עבור הומניסטים דתיים, האדם והאנושי הם שחייבים להיות מוקד תשומת הלב האתית שלנו.

אנשים שתיארו את עצמם כהומניסטים דתיים היו קיימים מתחילת התנועה ההומניסטית המודרנית. מתוך שלושים וארבעה החותמים המקוריים של המניפסט ההומניסטי הראשון, שלושה עשר היו שרים אוניטאריים, אחד היה רב ליברלי, ושניים היו מנהיגי תרבות אתית. ואכן, את עצם יצירת המסמך יזמו שלושה מהשרים האוניטאריים. נוכחותו של זן דתי בהומניזם המודרני היא בלתי ניתנת להכחשה וחיוני כאחד.

ההבדלים

מה שמבדיל בין דתי לסוגים אחרים של הומניזם כרוך בעמדות בסיסיות ובנקודות מבט על המשמעות של הומניזם. הומניסטים דתיים מתייחסים להומניזם שלהם בצורה דתית. זה מחייב הגדרת דת מנקודת מבט פונקציונלית, שמשמעותה זיהוי פונקציות פסיכולוגיות או חברתיות מסוימות של הדת כמבדילות דת ממערכות אמונה אחרות.

הפונקציות של הדת המוזכרות לרוב על ידי הומניסטים דתיים כוללים דברים כמו מילוי הצרכים החברתיים של קבוצת אנשים (כגון חינוך מוסרי, חגיגות משותפות וחגיגות הנצחה, ויצירת קהילה) וסיפוק הצרכים האישיים של יחידים (כגון השאיפה לגלות משמעות ותכלית בחיים, אמצעים להתמודדות עם טרגדיה ואובדן ואידיאלים לקיים אותנו).

עבור הומניסטים דתיים, מתן מענה לצרכים אלה הוא העניין של הדת; כאשר הדוקטרינה מפריעה לספק את הצרכים הללו, אזי הדת נכשלת. גישה זו המעמידה את הפעולה והתוצאות מעל לדוקטרינה ולמסורת משתלבת היטב עם העיקרון ההומניסטי הבסיסי יותר לפיו ניתן לחפש ישועה ועזרה רק בבני אדם אחרים. יהיו הבעיות שלנו אשר יהיו, אנו נמצא את הפתרון רק במאמצים שלנו, ולא צריך לחכות לאלים או רוחות שיבואו להציל אותנו מהטעויות שלנו.

מכיוון שמתייחסים להומניזם הדתי כאל ההקשר החברתי והאישי בו אדם יכול לשאוף להגיע למטרות כאלה, ההומניזם שלהם מתורגל במסגרת דתית עם אחווה וטקסים - למשל כמו עם אגודות תרבות אתית, או עם קהילות הקשורות לחברה עבור הומניסטייַהֲדוּתאו האגודה האוניטרית-אוניברסליסטית. קבוצות אלו ורבות אחרות מתארות את עצמן במפורש כהומניסטיות במובן המודרני, הדתי.

כמה הומניסטים דתיים הולכים רחוק יותר מלטעון שההומניזם שלהם הוא דתי באופיו. לטענתם, מתן מענה לצרכים החברתיים והאישיים האמורים יכולרקלהתרחש בהקשר של דת. פול ה. ביטי ז'ל, נשיא חד-פעמי של אחוות ההומניסטים הדתיים, כתב: 'אין דרך טובה יותר להפיץ סדרה של רעיונות לגבי הדרך הטובה ביותר לחיות, או להגביר את המחויבות לרעיונות כאלה, מאשר באמצעות קהילה דתית.'

לפיכך, הוא ומי כמוהו טענו שלאדם יש את הבחירה לא לענות על הצרכים האלה או להיות חלק מדת (אם כי לא בהכרח באמצעות מערכות דתיות מסורתיות על טבעיות). כל אמצעי שבאמצעותו אדם מבקש למלא צרכים כאלה הם, מעצם הגדרתם, דתיים באופיים - אפילו כולל הומניזם חילוני, אם כי זה נראה כסתירה במונחים.