מי היה עכן בתנ'ך?

עכן, הידוע גם בתור אח'ר בתנ'ך העברי, היה איש שבט יהודה אשר נמצא אשם בגניבה והחזקת חפצים משלל יריחו. לפי התנ'ך, עכן נסקל למוות על ידי בני ישראל על עבירתו.

סיפורו של עכן בתנ'ך

סיפור עכן מצוי בספר יהושע, פרקים ו'-ז'. לאחר שבני ישראל כבשו את העיר יריחו, ציווה אלוהים להקדיש לו את כל שלל העיר. אולם עכן לא ציית לפקודה זו ושמר חלק מהשלל לעצמו. כאשר הובסו בני ישראל בקרב הבא שלהם, אלוהים גילה ליהושע שעכן הוא זה שאחראי לכישלון שלהם. לאחר מכן נסקל עכן למוות בשל אי-ציותו.

לקחים מסיפורו של אחן

סיפורו של עכן משמש כתזכורת לחשיבות הציות לפקודות ה'. היא משמשת גם אזהרה למי שינסה לקחת משהו שאינו שייך להם, שכן מעשיו של עכן הביאו למותו. לבסוף, הוא משמש כתזכורת לתוצאות החטא, שכן חוסר הציות של עכן הביא להרס שלו.

סיכום

סיפורו של עכן הוא סיפור חשוב בתנ'ך, ומשמש כתזכורת לחשיבות הציות לפקודות ה'. זה גם משמש אזהרה למי שינסו לקחת משהו שאינו שייך להם, שכן מעשיו של עכן הביאו להרס שלו עצמו. לבסוף, הוא משמש כתזכורת לתוצאות החטא, שכן חוסר הציות של עכן הביא להרס שלו.

התנ'ך מלא בדמויות קטנות ששיחקו תפקידים מרכזיים באירועים הגדולים יותר של סיפורו של אלוהים. במאמר זה, נסקור בקצרה את סיפורו של עכן - אדם שהחלטתו הגרועה עלתה בחייו וכמעט מנעה מבני ישראל להשתלט על הארץ המובטחת שלהם.

רקע כללי

סיפורו של עכן נמצא ב ספר יהושע , המספר את הסיפור על איך בני ישראל כבשו והשתלטו על כנען, המכונה גם הארץ המובטחת. כל זה קרה כ-40 שנה לאחר יציאת מצרים וקריעת ים סוף - מה שאומר שבני ישראל היו נכנסים לארץ המובטחת בסביבות שנת 1400 לפנה'ס.

ארץ כנען הייתה ממוקמת במה שאנו מכירים כיום כמזרח התיכון. Its borders would have included most of modern-day Lebanon, Israel, and Palestine -- as well as parts of Syria and Jordan.

כיבוש כנען של בני ישראל לא התרחש בבת אחת. במקום זאת, גנרל צבאי בשם יהושע הוביל את צבאות ישראל במערכה ממושכת שבה כבש את הערים הראשוניות וקבוצות העם בזו אחר זו.

סיפור עכן חופף לכיבוש יריחו של יהושע ולניצחונו (הסופי) בעיר איי.

סיפורו של עכן

יהושע 6 מתעד את אחד הסיפורים המפורסמים יותר בברית הישנה -- חורבן יריחו . ניצחון מרשים זה הושג לא על ידי אסטרטגיה צבאית, אלא פשוט על ידי צעדה סביב חומות העיר במשך מספר ימים בציות לצו האל.

לאחר הניצחון הבלתי ייאמן הזה, יהושע נתן את הפקודה הבאה:

¹⁸אבל התרחק מהדברים המסורים, כדי שלא תביא את החורבן שלך על ידי לקיחת אף אחד מהם. אחרת תגרור את מחנה ישראל לחורבן ותביא עליו צרות.¹⁹כל הכסף והזהב וכלי הנחושת והברזל מקודשים לה' וצריכים להיכנס לאוצר שלו.
יהושע ו' 18-19

ביהושע ז', הוא ובני ישראל המשיכו את התקדמותם דרך כנען על ידי כוונה לעיר איי. עם זאת, הדברים לא התנהלו כפי שתכננו, והטקסט המקראי מספק את הסיבה:

אבל בני ישראל לא נאמנים בדברים המסורים; אחד מהם לקח עכן בן כרמי בן זמרי בן זרח משבט יהודה. אז כעס יהוה בער על ישראל.
יהושע ז:1

אנחנו לא יודעים הרבה על עכן כאדם, מלבד מעמדו כחייל בצבא יהושע. עם זאת, אורך אילן היוחסין הספונטני שהוא מקבל בפסוקים אלו מעניין. המחבר המקראי טרח להראות שעכן אינו אאוטסיידר - ההיסטוריה המשפחתית שלו נמתחה לאורך דורות בעמו הנבחר של אלוהים. לכן, חוסר הציות שלו לאלוהים כפי שנרשם בפסוק 1 מדהים על אחת כמה וכמה.

ההשלכות של אי ציות

לאחר חוסר הציות של עכן, ההתקפה נגד איי הייתה אסון. בני ישראל היו כוח גדול יותר, אך הם נהנו ונאלצו לברוח. בני ישראל רבים נהרגו. בשובו למחנה, יהושע הלך לאלוהים כדי לקבל תשובות. בעודו מתפלל, גילה אלוהים שבני ישראל הפסידו כי אחד החיילים גנב חלק מהפריטים המסורים מהניצחון ביריחו. גרוע מכך, אלוהים אמר ליהושע שהוא לא יספק שוב ניצחון עד שהבעיה תיפתר (ראה פסוק 12).

יהושע גילה את האמת בכך שבני ישראל הציגו את עצמם לפי שבט ומשפחה ולאחר מכן הפיל גורל כדי לזהות את האשם. נוהג כזה אולי נראה אקראי היום, אבל עבור בני ישראל, זו הייתה דרך להכיר בשליטה של ​​אלוהים במצב.

הנה מה שקרה אחר כך:

¹⁶השכם בבוקר שלמחרת יהושע הוציא את ישראל קדימה לפי שבטים, ויהודה נבחר.¹⁷שבטו בני יהודה, והזרחים נבחרו. הוא הביא את שבט הזרעים לפי משפחות, וזמרי נבחר.¹⁸יהושע הביא את משפחתו איש איש, ועכן בן כרמי בן זמרי בן זרח משבט יהודה נבחר.
¹⁹וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עֵכָן: 'בני תן כבוד לה' אלוהי ישראל וכבד אותו. ספר לי מה עשית; אל תסתיר את זה ממני.'
^עשריםעכן ענה: 'זה נכון! חטאתי לה' אלוהי ישראל. זה מה שעשיתי:^{עשרים ואחת}כשראיתי בגזל חלוק יפה מבבל^,מאתיים שקל כסף ובר זהב במשקל חמישים שקל, חמדתי אותם ולקחתי אותם. הם חבויים באדמה בתוך האוהל שלי, עם הכסף מתחת.'
²²וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ שְׁלִיחִים וַיָּרוּצוּ אֶל-הָאֹהֶל, וְהִנֵּה הוּא חבוי באוהלו, והכסף מתחתיו.²³הם לקחו את הדברים מהאוהל, הביאו אותם ליהושע ולכל בני ישראל ופרשו אותם לפני ה'.
²⁴וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל אֶת אֶחָן בֶּן זֶרַח, אֶת הַכֶּסֶף, אֶת הַשְּׁלֹמָה, אֶת הַמִּטְרוֹן הַזָּהָב, אֶת בָּנָיו וּבָנוֹתָיו, אֶת בְּקָרוֹ וְאֶת חֲמוֹרוֹ וְאֶת צֹאן, אֹהָלוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, לַבְּעָקַת אֲחוֹר.²⁵אמר יהושע: 'מדוע הבאת עלינו את הצרה הזאת? ה' יביא עליך צרות היום'.
וַיִּסְגוּ אוֹתוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאַחֲרֵי שֶׁסִּקְמוּ אֶת הַשָּׁרוֹת, שָׁרְפוּ אוֹתָם.²⁶מעל עכן ערמו ערימת סלעים גדולה, שנותרה עד היום. ואז ה' פנה מכעסו העז. לכן המקום הזה נקרא מאז עמק אחור.
יהושע ז:16-26

הסיפור של עכן הוא לא סיפור נעים, והוא יכול להרגיש מגעיל בתרבות של ימינו. ישנם מקרים רבים בכתובים שבהם אלוהים מפגין חסד למי שלא מציית לו. אולם במקרה זה, אלוהים בחר להעניש את עכן (ואת משפחתו) בהתבסס על הבטחתו הקודמת.

איננו מבינים מדוע אלוהים פועל לפעמים בחסד ופעמים אחרות פועל בכעס. אולם מה שאנו יכולים ללמוד מסיפורו של עכן הוא שאלוהים תמיד בשליטה. אפילו יותר, אנו יכולים להיות אסירי תודה על כך - למרות שאנו עדיין חווים השלכות ארציות בגלל החטא שלנו - אנו יכולים לדעת ללא ספק שאלוהים יקיים את הבטחתו לחיי נצח עבור אלה שקיבלו הישועה שלו .