סקירה כללית של לוח השנה האסלאמי
הלוח האסלאמי, הידוע גם בשם הלוח ההיג'רי, הוא לוח ירח המשמש לקביעת תאריכי המצוות והחגים הדתיים באמונה האסלאמית. הוא מבוסס על מראה הירח החדש ומשמש את המוסלמים ברחבי העולם לציון אירועים דתיים חשובים.
מבנה הלוח האסלאמי
הלוח האסלאמי הוא לוח ירח, כלומר הוא עוקב אחר שלבי הירח. זה מורכב מ-12 חודשים, כל אחד נמשך 29 או 30 ימים. החודשים מבוססים על מחזור הירח, והשנה קצרה בכ-11 ימים מהלוח הגרגוריאני.
משמעות הלוח האסלאמי
לוח השנה האסלאמי חשוב למוסלמים מכיוון שהוא משמש לקביעת תאריכי המצוות והחגים הדתיים. הוא משמש גם לקביעת ההתחלה והסיום של חודש צום הרמדאן, וכן את התאריכים של שני החגים האיסלאמיים הגדולים עיד אל-פיטר ועיד אל-אדחה.
סיכום
לוח השנה האסלאמי הוא חלק חשוב מהאמונה האסלאמית ומשמש לציון אירועים דתיים חשובים. זהו לוח ירח המורכב מ-12 חודשים, שכל אחד מהם נמשך 29 או 30 ימים, וקצר ב-11 ימים מהלוח הגרגוריאני. מוסלמים ברחבי העולם משתמשים בלוח השנה האסלאמי כדי לקבוע את תאריכי המצוות והחגים הדתיים, כמו גם את ההתחלה והסיום של הרמדאן ושני החגים האיסלאמיים הגדולים.
מוסלמים לא 'חוגגים' באופן מסורתי את תחילתה של שנה חדשה, אבל אנחנו כן מכירים בזמן החולף ולוקחים זמן להרהר בתמותה שלנו. מוסלמים מודדים את חלוף הזמן באמצעות האסלאם (הֲגִירָה) לוח שנה. לוח שנה זה כולל שנים עשר חודשים ירחיים, שתחילתם וסיומם נקבעים על ידי ראייתו של סהר . שנים נספרים מאזהֲגִירָה, שאז נדד הנביא מוחמד ממכה אל מדינה (בערך יולי 622 לספירה).
הלוח האסלאמי הוצג לראשונה על ידי בן לוויתו הקרוב של הנביא, עומר בן אלח'טאב. במהלך הנהגתו של הקהילה המוסלמית, בשנת 638 לספירה לערך, הוא התייעץ עם יועציו כדי להגיע להחלטה לגבי מערכות ההיכרויות השונות ששימשו באותה תקופה. הוסכם כי נקודת ההתייחסות המתאימה ביותר עבורלוח שנה אסלאמיהאם ההֲגִירָה, שכן זו הייתה נקודת מפנה חשובה לקהילה המוסלמית. לאחר ההגירה למדינה (שנודעה בעבר בשם יתריב), הצליחו המוסלמים להתארגן ולהקים את ה'קהילה' המוסלמית האמיתית הראשונה, בעלת עצמאות חברתית, פוליטית וכלכלית. החיים במדינה אפשרו לקהילה המוסלמית להתבגר ולהתחזק, והעם פיתח חברה שלמה המבוססת על עקרונות איסלאמיים.
הלוח האסלאמי הוא הלוח הרשמי במדינות מוסלמיות רבות, במיוחד בערב הסעודית. מדינות מוסלמיות אחרות משתמשות בלוח הגרגוריאני למטרות אזרחיות ופונות ללוח השנה האסלאמי רק למטרות דתיות.
לשנה האסלאמית יש שנים עשר חודשים המבוססים על מחזור ירח. אללה אומר בקוראן:
'מספר החודשים לעיני אללה הוא שנים עשר (בשנה) - כך נקבע על ידו ביום שבו ברא את השמים ואת הארץ...' (ט:36).
'זה הוא שהפך את השמש לתהילה זורחת, ואת הירח להיות אור של יופי, ומדד עבורו שלבים, כדי שתוכל לדעת את מספר השנים ואת ספירת הזמן. אללה לא ברא זאת אלא מתוך אמת וצדקה. והוא מסביר את אותותיו בפרוטרוט, למבינים' (י, ה).
ובדרשה האחרונה שלו לפני מותו, ה הנביא מוחמד אמר, בין היתר,'עם אללה, החודשים הם שנים עשר; ארבעה מהם קדושים; שלוש מהן עוקבות ברצף ואחת מתרחשת בנפרד בין החודשים ג'ומדה לשבן.'
החודשים האסלאמיים
החודשים האסלאמיים מתחילים עם השקיעה ביום הראשון, היום שבו רואים את סהר הירח חזותית. אורך שנת הירח כ-354 ימים, כך שהחודשים מסתובבים לאחור בעונות השנה ואינם קבועים ללוח הגרגוריאני. חודשי השנה האסלאמית הם:
- מוחרם ('אסור' - זה אחד מארבעת החודשים שבהם אסור לנהל מלחמה או להילחם)
- לִנְסוֹעַ ('ריק' או 'צהוב')
- זעם אוול ('אביב ראשון')
- תאני זעם ('אביב שני')
- יום שישי מוקדם ('הקפאה ראשונה')
- ג'ומאדה תאני ('הקפאה שנייה')
- רג'אב ('לכבד' - זה עוד חודש קדוש שבו אסור להלחם)
- שעבן ('להפיץ ולהפיץ')
- רמדאן ('צמא יבש' - זה חודש צום היום)
- שווואל ('להיות קל ונמרץ')
- דחול-קידה ('חודש המנוחה' - חודש נוסף בו אין לחימה או לחימה מותרת)
- דהול-חיג'ה ('החודש של חאג' ' - זה חודש העלייה לרגל השנתי למכה, שוב כאשר אסור לחימה או לחימה)
