האפיפיור פרנציסקוס: 'דבר אלוהים קודם לתנ'ך ועולה עליו'

האפיפיור פרנציסקוס היה תומך נלהב של דבר אלוהים, והדגיש שהוא קודם לתנ'ך ועולה עליו. הוא הצהיר שהתנ'ך אינו המקור היחיד להתגלות אלוהית, וכי דבר אלוהים נמצא במקורות רבים אחרים, כגון תורתו של הכנסייה, כתביהם של אבות הכנסייה וחייהם של הכנסייה. קדושים.

דבר אלוהים נמצא במקורות רבים

האפיפיור פרנציסקוס הבהיר שדבר האלוהים נמצא במקורות רבים, ושהוא אינו מוגבל לתנ'ך. הוא אמר שדבר האל נמצא בתורת הכנסייה, בכתביהם של אבות הכנסייה ובחיי הקדושים. הוא גם אמר שדבר אלוהים נמצא בחייהם של אנשים רגילים, במאבקיהם ובשמחותיהם.

דבר אלוהים הוא יותר מסתם התנ'ך

האפיפיור פרנציסקוס הדגיש שדבר אלוהים הוא יותר מסתם התנ'ך. הוא אמר שדבר האל נמצא בתורת הכנסייה, בכתביהם של אבות הכנסייה ובחיי הקדושים. הוא גם אמר שדבר אלוהים נמצא בחייהם של אנשים רגילים, במאבקיהם ובשמחותיהם.

דבר אלוהים קודם לתנ'ך

האפיפיור פרנציסקוס הדגיש שדבר אלוהים קודם לתנ'ך. הוא אמר שדבר אלוהים נמצא במקורות רבים, ושהוא אינו מוגבל לתנ'ך. הוא אמר שדבר האל נמצא בתורת הכנסייה, בכתביהם של אבות הכנסייה ובחיי הקדושים. הוא גם אמר שדבר אלוהים נמצא בחייהם של אנשים רגילים, במאבקיהם ובשמחותיהם.

האפיפיור פרנציסקוס הבהיר שדבר אלוהים הוא יותר מסתם התנ'ך, ושהוא מקדים אותו ועולה עליו. הוא הדגיש שדבר אלוהים נמצא במקורות רבים, ושהוא אינו מוגבל לתנ'ך. הוא אמר שדבר האל נמצא בתורת הכנסייה, בכתביהם של אבות הכנסייה ובחיי הקדושים. הוא גם אמר שדבר אלוהים נמצא בחייהם של אנשים רגילים, במאבקיהם ובשמחותיהם.

ב-12 באפריל 2013, האפיפיור פרנציסקוס , בפגישה עם חברי הוועדה האפיפיורית לתנ'ך, הסביר בתמציתיות את ההבנה הקתולית של כתבי הקודש, המשותפת עם הכנסיות האורתודוכסיות, אבל נִדחֶה על ידי רוב העדות הפרוטסטנטיות.

הפגישה נערכה בסיומה של האסיפה השנתית של ועדת המקרא האפיפיורית, והאב הקדוש ציין כי נושא האספה השנה היה 'השראה ואמת בתנ'ך'.

קתוליות מודרנית זקוקה לכתבי הקודש

כפי שדיווח שירות המידע של הוותיקן, האפיפיור פרנציסקוס הדגיש כי נושא זה 'משפיע לא רק על המאמין היחיד אלא על הכנסייה כולה, שכן חייה ומשימתה של הכנסייה מושתתים על דבר האל, שהוא נשמת התיאולוגיה כמו גם ההשראה של כל הקיום הנוצרי״. אבל ה מילת אלוהים , בהבנה הקתולית והאורתודוקסית, אינו מוגבל לכתבי הקודש; במקום זאת, ציין האפיפיור פרנציסקוס,

כתבי הקודש הם העדות הכתובה של המילה האלוהית, הזיכרון הקנוני המעיד על אירוע ההתגלות. עם זאת, דבר אלוהים קודם לתנ'ך ועולה עליו. לכן מרכז אמונתנו אינו רק ספר, אלא היסטוריית ישועה ומעל לכל אדם, ישוע המשיח, דבר אלוהים שנעשה בשר ודם.

מערכת היחסים בין ישו, המילה בשר ודם, לבין כתבי הקודש, דבר אלוהים הכתוב, נמצאת בלב מה שהכנסייה מכנה מסורת קדושה:

דווקא בגלל שדבר ה' חובק ומתרחב מעבר לכתבי הקודש, כדי להבין אותו כראוי, יש צורך בנוכחותה המתמדת של רוח הקודש, המנחה אותנו 'לכל האמת'. יש צורך להציב את עצמנו בתוך המסורת הגדולה שזיהתה, בעזרת רוח הקודש ובהדרכת המגיסטריום, את הכתבים הקנוניים כדבר שאלוהים פונה לעמו, שלא הפסיקו להרהר בו ולגלות ממנו עושר בלתי נדלה. .

התנ'ך הוא צורה של התגלות אלוהים לאדם, אך הצורה השלמה ביותר של התגלות זו נמצאת בדמותו של ישוע המשיח. כתבי הקודש צמחו מתוך חיי הכנסייה - כלומר, מתוך חייהם של אותם מאמינים שנתקלו במשיח, הן באופן אישי והן דרך חבריהם לאמונה. הם נכתבו בהקשר של מערכת היחסים הזו עם ישו, והבחירה של הקנון - מהספרים שיהפכו לתנ'ך - התרחשה בהקשר זה. אבל גם לאחר קביעת הקאנון של כתבי הקודש, הכתובים נשארים רק חלק מדבר אלוהים, מכיוון שמלואו של המילה נמצא בחיי הכנסייה וביחסיה למשיח:

למעשה, כתבי הקודש הם דבר אלוהים בכך שהוא כתוב בהשראת רוח הקודש. מסורת קדושה, במקום זאת, מעבירה את דבר אלוהים בשלמותו, שהופקד על ידי המשיח האדון ועל ידי רוח הקודש לידי השליחים וממשיכיהם, כדי שאלו, המוארים ברוח האמת, ישמרו אותו בנאמנות בהטפתם, עשוי לפרט ולהעלות זאת.

ומשום כך ניתוק כתבי הקודש, ובמיוחד פרשנות הכתובים, מחיי הכנסייה ומסמכות ההוראה שלה הוא מסוכן מאוד, כי הוא מציג חלק מדבר האלוהים כאילו הוא כולו:

הפרשנות של כתבי הקודש אינה יכולה להיות רק מאמץ אקדמי אינדיבידואלי, אלא יש להשוות אותה תמיד למסורת החיה של הכנסייה, להכניס אותה ולאמת אותה. נורמה זו חיונית בזיהוי מערכת היחסים הראויה וההדדית בין הפרשנות למגסטריום של הכנסייה. הטקסטים שאלוהים העניק להם השראה הופקדו בידי קהילת המאמינים, כנסיית המשיח, כדי להזין את האמונה ולהנחות את חיי הצדקה.

בהפרדה מהכנסייה, בין אם באמצעות טיפול אקדמי או באמצעות פרשנות אינדיבידואלית, הכתובים מנותקים מאדם המשיח, אשר חי דרך הכנסייה שהוא הקים ושהוא הפקיד בהדרכת רוח הקודש:

כל מה שנאמר על דרך פירוש כתבי הקודש נתון לבסוף לשיפוטה של ​​הכנסייה, אשר מבצעת את המשימה והשירות האלוהיים של שמירה ופירוש דבר אלוהים.

הבנת הקשר בין כתבי הקודש למסורת, ותפקידה של הכנסייה בשילוב דבר אלוהים כפי שהתגלה בכתובים בדבר אלוהים כפי שהתגלה במלואו במשיח היא חיונית. כתבי הקודש נמצאים בלב ליבה של חיי הכנסייה, לא משום שהוא עומד לבדו ומתפרש בעצמו, אלא בדיוק משום ש'מרכז אמונתנו' הוא 'תולדות הישועה ומעל לכל אדם, ישוע המשיח, דברו של אלוהים ברא בשר', ולא 'סתם ספר'. קריעת הספר מלב הכנסייה לא רק מותירה חור בכנסייה אלא קורעת את חיי המשיח מכתבי הקודש.