הפרדת כנסייה ומדינה: האם זה באמת בחוקה?

ההפרדה של כנסייה ומדינה הוא מושג שנדון במשך מאות שנים. אנשים רבים מאמינים כי חוקת ארה'ב מבטיחה הפרדת כנסייה ומדינה, אבל האם זה באמת כך?

מה החוקה אומרת

ה התיקון הראשון החוקה קובעת כי 'הקונגרס לא יחוקק חוק המכבד מוסד דת, או אוסר על הפעלתה החופשית'. זה מתפרש לעתים קרובות כערובה להפרדה בין כנסייה ומדינה. עם זאת, זה לא נאמר במפורש בחוקה.

בית המשפט העליון והפרדת כנסייה ומדינה

בית המשפט העליון פסק במקרים רבים הנוגעים להפרדת כנסייה ומדינה. בשנת 1947 פסק בית המשפט העליוןאברסון נגד מועצת החינוךשהתיקון הראשון אכן הבטיח הפרדת כנסייה ומדינה. פסק דין זה אושר בתיקים הבאים.

סיכום

ההפרדה בין כנסייה למדינה אינה מצוינת במפורש בחוקה האמריקאית. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי התיקון הראשון אכן מבטיח הפרדת כנסייה ומדינה. פסיקה זו אושרה במקרים שלאחר מכן, כך שניתן לומר בבטחה כי הפרדת הכנסייה והמדינה אכן מובטחת על ידי החוקה.

נכון שהביטוי 'הפרדת כנסייה ומדינה'למעשה אינו מופיע בשום מקום בחוקת ארצות הברית. אולם ישנה בעיה בכך שחלק מהאנשים מסיקים מעובדה זו מסקנות שגויות. היעדר ביטוי זה אינו אומר שהוא מושג פסול או שלא ניתן להשתמש בו כעקרון משפטי או שיפוטי.

מה החוקה לא אומרת

יש כמה מושגים משפטיים חשובים שאינם מופיעים בחוקה עם הביטוי המדויק שאנשים נוטים להשתמש בהם. לדוגמה, בשום מקום בחוקה לא תמצאו מילים כמו ' הזכות לפרטיות ' או אפילו 'זכות להליך הוגן'. האם זה אומר שלאף אזרח אמריקאי אין זכות לפרטיות או למשפט הוגן? האם זה אומר שאף שופט לא צריך להפעיל זכויות אלה בבואו להחליט?

כמובן שלא - היעדר המילים הספציפיות הללו לא אומר שיש גם היעדר של רעיונות אלו. הזכות להליך הוגן, למשל, מתחייבת מהכתוב בטקסט, משום שמה שאנחנו כן מוצאים פשוט לא הגיוני מוסרי או משפטי אחרת.

מה בעצם אומר התיקון השישי לחוקה הוא:

בכל התביעות הפליליות, הנאשם ייהנה מהזכות למשפט מהיר ופומבי, על ידי חבר מושבעים חסר פניות של המדינה והמחוז שבהם בוצעה הפשע, אשר מחוז הוברר קודם לכן על פי חוק, ולהודיע ​​על כך. מהות ועילת האישום; להתעמת עם העדים נגדו; לקיים הליך מחייב להשגת עדים לטובתו, ולהיעזר בעורך הדין להגנתו.

אין שם שום דבר על 'משפט הוגן', אבל מה שצריך להיות ברור הוא שהתיקון הזה קובע את התנאים למשפטים הוגנים: מושבעים פומביים, מהירים, חסרי משוא פנים, מידע על הפשעים והחוקים וכו'.

החוקה לא אומרת במפורש שיש לך זכות להליך הוגן, אבל הזכויות שנוצרו הגיוניות רק בהנחה שקיימת זכות להליך הוגן. לפיכך, אם הממשלה תמצא דרך למלא את כל ההתחייבויות הנ'ל תוך ביצוע משפט בלתי הוגן, בתי המשפט יקבעו כי פעולות אלו אינן חוקתיות.

החלת החוקה על חופש הדת

באופן דומה, בתי המשפט מצאו כי העיקרון של 'חופש דת' קיים בתיקון הראשון, גם אם מילים אלו אינן שם.

הקונגרס לא יחוקק חוק המכבד מוסד דת, או אוסר על הפעלתה החופשית...

העניין של תיקון כזה הוא כפול. ראשית, זה מבטיח את זה אמונות דתיות - פרטי או מאורגן - מוסרים מניסיונות שליטה ממשלתית. זו הסיבה לכך שהממשלה לא יכולה להגיד לך או לכנסייה שלך מה להאמין או ללמד.

שנית, היא מבטיחה שהממשלה לא תתערב באכיפה, בצו או בקידום דוקטרינות דתיות מסוימות, אפילו לא כולל אמונה באל. זה מה שקורה כשהממשלה 'מקימה' כנסייה. פעולה זו יצרה בעיות רבות באירופה ובשל כך, מחברי החוקה רצו לנסות ולמנוע את אותו הדבר לקרות כאן.

האם מישהו יכול להכחיש שהתיקון הראשון מבטיח את עקרון חופש הדת, למרות שמילים אלו אינן מופיעות שם? באופן דומה, התיקון הראשון מבטיח את עקרון ההפרדה בין כנסייה ומדינה במשתמע: ההפרדה בין כנסייה למדינה היא המאפשרת את קיום חופש הדת.