מה התנ'ך אומר על...בדידות

בדידות היא תחושה שרבים מאיתנו חווים בשלב מסוים בחיינו. התנ'ך מציע נחמה ועידוד למי שמרגיש בודד. הנה מבט על מה התנ'ך אומר על בדידות .

אלוהים תמיד איתנו

התנ'ך אומר לנו שאלוהים תמיד איתנו ולעולם לא יעזוב אותנו. בספר דברים 31:6, אלוהים אומר: 'היה חזק ואמץ. אל תפחד ואל תירא מפניהם, כי ה' אלוקיך הולך עמך; הוא לעולם לא יעזוב אותך ולא יעזוב אותך.' פסוק זה מזכיר לנו שגם כאשר אנו מרגישים לבד, אלוהים עדיין איתנו.

אלוהים מבין את הרגשות שלנו

התנ'ך גם אומר לנו שאלוהים מבין את רגשות הבדידות שלנו. בתהילים ל'ד:18 נאמר: 'קרוב ה' אל שברו לב והושיע את עמוסי הרוח'. פסוק זה מזכיר לנו שאלוהים מבין את רגשותינו ושם לנחם אותנו.

אלוהים יכול לעזור לנו להתגבר על הבדידות

לבסוף, התנ'ך אומר לנו שאלוהים יכול לעזור לנו להתגבר על רגשות הבדידות שלנו. בתהילים ל'ח, ו' נאמר: 'אלוהים מעמיד את הבודדים במשפחות, מוביל את השבויים בשירה; אבל המורדים חיים בארץ צרובה בשמש.' פסוק זה מזכיר לנו שאלוהים יכול לעזור לנו למצוא חברות ונחמה בזמנים של בדידות.

התנ'ך מציע נחמה ועידוד למי שמרגיש בודד. זה מזכיר לנו שאלוהים תמיד איתנו, מבין את רגשותינו ויכול לעזור לנו להתגבר על הבדידות שלנו.

אתה יכול להיות מוקף באנשים 24/7 ועדיין להרגיש בודדים, אבל התנ'ך אומר הרבה על בדידות ואיך אנחנו אף פעם לא באמת לבד אם אנחנו מאמינים. אלוהים תמיד שם בשבילנו לא משנה מה. הוא עומד לצידנו, גם כשאיננו יכולים להרגיש אותו. כאנשים, אנחנו רק רוצים להרגיש נאהבים, וכשאנחנו לא מרגישים נאהבים אנחנו יכולים לקבל כמה החלטות רעות. עם זאת, אם נביט אל אלוהים כדי להרגיש את האהבה הזו, תמיד נמצא אותה ונדע שאנחנו לא לבד.

להיות לבד מול להיות בודד

יש הבדל בין לבד לבדידות. לבד אומר שאתה לבד במובן הפיזי. אין שם אף אחד איתך. זה יכול להיות דבר טוב כשאתה רוצה קצת שקט ושלווה או דבר רע כשאתה לבד בסמטה חשוכה ומסוכנת... אבל כך או כך, זה פיזי. עם זאת, בדידות היא מצב נפשי. זו הרגשה שאין למי לפנות, שאין מי שאוהב אותך... ויכולה בקלות להפוך למצב של ייאוש. בדידות יכולה להתרחש כאשר אנו לבד או כאשר אנו מוקפים לחלוטין באנשים. זה מאוד פנימי.

ישעיהו 53:3 - 'הוא היה מבוזה ונדחה - איש צער, מכיר את היגון העמוק ביותר. הפנינו לו עורף והסתכלנו לכיוון השני. בז לו, ולא היה אכפת לנו״. (NLT)

איך להתמודד עם בדידות

כולם חווים בדידות מדי פעם. זו תחושה טבעית. עם זאת, לעתים קרובות אנו שוכחים את התגובה הנאותה לתחושת בדידות, כלומר לפנות לאלוהים. אלוהים תמיד שם. הוא מבין את הצורך שלנו בידידות ובאחווה. לאורך כל התנ'ך, אנו נזכרים באחריות שלנו זה כלפי זה, ולכן אין זה מפתיע שאנו מתבודדים כאשר יש לנו חוסר חיבור לאנשים אחרים.

אז כשהבדידות מתחילה להתגנב אלינו, אנחנו צריכים קודם כל לפנות לאלוהים. הוא מקבל את זה. הוא יכול להיות הנוחות שלנו בזמני המעבר האלה. הוא עשוי לנצל את הזמן כדי לבנות את הדמות שלך. הוא עשוי לְחַזֵק אותך בזמנים שבהם אתה מרגיש לגמרי לבד. עם זאת, אלוהים הוא זה שיבנה אותנו ויהיה לצידנו בזמנים אלה של בדידות עמוקה.

חשוב בתקופות של בדידות שנפנה לאלוהים ורחוק מעצמנו. בדידות יכולה פשוט להתגבר על ידי מחשבה תמיד על עצמנו קודם כל. אולי לצאת ולעזור לאחרים יכול לעזור. פתח את עצמך לחיבורים חדשים. כשאתה מחייך ויש לך גישה חיובית, אנשים נמשכים אליך. והגדיר את עצמך במצבים חברתיים כמו ללכת קבוצת נוער או להצטרף לקבוצת חברות או לימודי תנ'ך .

תהילים ק'ב, ח - 'בטח בו בכל עת, אנשים; שפך לבבך לפניו; אלוהים הוא מקלט עבורנו'. (ESV)

דברים ל'א, ו' - 'היה חזק ואמץ. אל תירא ואל תירא מהם, כי ה' אלוקיך הוא ההולך איתך. הוא לא יעזוב אותך ולא יעזוב אותך'. (ESV)

אפילו אנשים בתנ'ך היו בודדים

חושבים שאף אחד בתנ'ך לא חווה בדידות? תחשוב שוב. דוד חווה רגעים עמוקים של בדידות. היו לו תקופות שבהן הוא ניצוד על ידי בנו שלו ונאלץ לעזוב את משפחתו שלו. רב תהילים התייחס לבדידות העמוקה שלו, ולעתים קרובות הוא מתחנן בפני אלוהים לרחמים באותם זמנים.

תהילים כ'ה:16-21 - 'פנה אליי וחנון כי אני בודד ועגום. הקל על צרות ליבי ושחרר אותי מייסוריי. הבט בצערי ובמצוקותי והסר את כל חטאי. ראה כמה אויבי רבים וכמה הם שונאים אותי! שמרו על חיי והצילו אותי; אל תתבייש אותי, כי אני מחסה בך. יגמרו עלי יושרה ויושר כי תקוותי ה' בך'. (ניב)

גם ישו הרגיש בְּדִידוּת לפעמים, יותר מכך כאשר הוא נרדף והוצב על צלב. תקופה כואבת ביותר בחייו. הוא הרגיש שאלוהים נטש אותו. חסידיו הנאמנים ביותר נטשו אותו בשעת הצורך שלו. האנשים שהלכו אחריו ואהבו אותו לפני שנצלב כבר לא היו שם בשבילו. הוא ידע בדיוק איך זה מרגיש להיות לבד, ולכן הוא יודע בדיוק מה אנחנו עוברים כשאנחנו מרגישים בדידות.

מתי 27:46 - 'בערך שלוש אחר הצהריים ישוע צעק בקול רם, 'אלי, אלי, למאסבאכטאני?' (שפירושו 'אלוהים שלי, אלוהים שלי, למה עזבת אותי?').' (ניב)