מה אומר התנ'ך על חיי נצח?

התנ'ך ברור שחיי נצח הם מתנה מאלוהים. זוהי הבטחה לחיי נצח בנוכחות אלוהים. התנ'ך מדבר על חיי נצח גם בברית הישנה וגם בברית החדשה. בברית הישנה, ​​חיי נצח מובטחים למי שמציית לפקודות אלוהים וחי על פי רצונו. בברית החדשה מובטחים חיי נצח לאלה המאמינים בישוע המשיח ומקבלים אותו כאדונם ומושיעם.

ההבטחה לחיי נצח

התנ'ך מבטיח חיי נצח לאלה המאמינים בישוע המשיח. ביוחנן 3:16, ישוע אומר, 'כי כה אהב אלוהים את העולם שהוא נתן את בנו האחד והיחיד, כדי שכל המאמין בו לא יאבד אלא יזכה לחיי נצח'. פסוק זה הוא הבטחה לחיי נצח לאלה המאמינים בישוע המשיח.

התנאים לחיי נצח

המקרא גם מתאר את התנאים לקבלת חיי נצח. על מנת לקבל חיי נצח, אדם חייב:

• לְהֶאֱמִין בישוע המשיח וקבלו אותו כאדונם והמושיע שלהם.
• לְהִתְחַרֵט על חטאיהם וסובבו מהם.
• לציית מצוות אלוהים וחיים על פי רצונו.

התנ'ך גם מלמד שחיי נצח הם מתנת חינם מאלוהים. ברומאים ו':23 נאמר: 'כי שכר החטא הוא מוות, אבל מתנת האל היא חיי נצח במשיח ישוע אדוננו.' פסוק זה מראה שחיי נצח הם מתנת חינם מאלוהים ולא משהו שניתן להרוויח או להגיע אליו.

התנ'ך ברור שחיי נצח הם מתנה מאלוהים וזמינים לכל מי שמאמין בישוע המשיח ומקבל אותו כאדונם ומושיעם. זוהי הבטחה לחיי נצח בנוכחות אלוהים.

לאחד הקוראים, תוך כדי עבודה עם ילדים, הוצגה השאלה 'מה קורה כשאתה מת?' הוא לא כל כך ידע איך לענות לילד, אז הוא הגיש לי את השאלה, עם בירור נוסף: 'אם אנחנו מאמינים מוצהרים, האם אנחנו עולים לגן עדן עם מותנו הפיזי, או שאנחנו 'ישנים' עד מושיענו לַחֲזוֹר?'

מה אומר התנ'ך על מוות, חיי נצח וגן עדן?

רוב הנוצרים בילו זמן מה בתהיות מה קורה לנו לאחר מותנו. לאחרונה, הסתכלנו על חשבון לזרוס , מי היה הקים מן המתים על ידי ישוע . הוא בילה ארבעה ימים בחיים שלאחר המוות, ובכל זאת התנ'ך לא אומר לנו דבר על מה שראה. כמובן שמשפחתו וחבריו של לזרוס בוודאי למדו משהו על מסעו לגן עדן ובחזרה. ורבים מאיתנו מכירים היום את העדויות של אנשים שהיו להםחוויות של כמעט מוות. אבל כל אחד מהחשבונות הללו הוא ייחודי, והוא יכול רק לתת לנו הצצה לגן עדן.

למעשה, התנ'ך חושף מעט מאוד פרטים קונקרטיים על גן עדן, החיים שלאחר המוות ומה קורה כשאנחנו מתים. לאלוהים חייבת להיות סיבה טובה לגרום לנו לתהות על מסתרי השמיים. אולי המוח הסופי שלנו לעולם לא יוכל להבין את מציאות הנצח. לעת עתה, אנחנו יכולים רק לדמיין.

ובכל זאת התנ'ךעושהלחשוף כמה אמיתות על החיים שלאחר המוות. מחקר זה יעיין מקיף במה שאומר התנ'ך על מוות, חיי נצח וגן עדן.

מאמינים יכולים להתמודד עם המוות ללא פחד

תהילים כג:4
אף על פי שאלך בעמק צל המוות, לא אפחד רע, כי אתה איתי; מוטך ומטהך, הם מנחמים אותי. (ניב)

קורינתיים א' 15:54-57
ואז, כאשר גופנו הגוסס יהפוך לגופים שלעולם לא ימותו, הכתוב הזה יתגשם:
'המוות נבלע בניצחון.
הו מוות, איפה הניצחון שלך?
הו מוות, איפה העוקץ שלך?'
כי החטא הוא העוקץ שמביא למוות, והחוק נותן לחטא את כוחו. אבל תודה לאל! הוא נותן לנו ניצחון על החטא והמוות באמצעות אדוננו ישוע המשיח. (NLT)

המאמינים נכנסים לנוכחות האדון במותם

למעשה, ברגע שאנו מתים, רוחנו ונשמתנו הולכים להיות עם האדון.

ה-2 לקורינתים ה':8
כן, אנו בטוחים לחלוטין, והיינו מעדיפים להתרחק מהגופים הארציים הללו, כי אז נהיה בבית עם האדון. (NLT)

הפיליפסים 1:22-23
אבל אם אני חי, אוכל לעשות עבודה פורה יותר למען המשיח. אז אני באמת לא יודע מה עדיף. אני נקרע בין שני רצונות: אני משתוקק ללכת ולהיות עם המשיח, מה שיהיה הרבה יותר טוב בשבילי. (NLT)

המאמינים ישכו עם אלוהים לנצח

תהילים כג:ו
אמנם טוב ואהבה ירדפו אחרי כל ימי חיי, ושכנתי בבית ה' לעולם. (ניב)

ישוע מכין מקום מיוחד למאמינים בגן עדן

יוחנן י'ד:1-3
״אל תתנו לליבכם להיות מוטרד. בטח באלוהים; לסמוך גם עליי. בבית אבי חדרים רבים; אם זה לא היה כך, הייתי אומר לך. אני הולך לשם להכין לך מקום. ואם אלך ואכין לך מקום, אשוב ואקח אותך להיות איתי כדי שתהיה גם אתה במקום שאני נמצא.' (ניב)

גן עדן יהיה הרבה יותר טוב מכדור הארץ עבור המאמינים

הפיליפאים 1:21
'כי בשבילי לחיות הוא המשיח והמות הוא רווח'. (ניב)

התגלות 14:13
ושמעתי קול מן השמים אומר: 'כתוב את זה: אשרי המתים בה' מעתה ואילך. כן, אומרת הרוח, הם אכן מבורכים, כי ינוחו מעבודתם הקשה; כי מעשיהם הטובים הולכים אחריהם!' (NLT)

מותו של מאמין יקר לאלוהים

תהילים 116:15
'יקר בעיני ה' מות קדושיו'. (ניב)

המאמינים שייכים לאדון שבשמיים

הרומים י'ד:8
'אם נחיה, נחיה לה'; ואם נמות, נמות לה'. אז, בין אם נחיה ובין אם נמות, אנו שייכים לאדון'. (ניב)

המאמינים הם אזרחי גן עדן

הפיליפאים 3:20-21
'אבל האזרחות שלנו היא בגן עדן. ואנחנו מחכים בקוצר רוח למושיע משם, ה אדון ישוע המשיח , שבכוח המאפשר לו להביא הכל לשליטתו, יהפוך את גופינו השפלים כך שיהיו כגופו המפואר'. (ניב)

לאחר מותם הפיזי, המאמינים זוכים לחיי נצח

יוחנן י'א:25-26
'ישוע אמר לה, 'אני התחייה והחיים. המאמין בי יחיה, אף על פי שהוא ימות; ומי שחי ומאמין בי לעולם לא ימות. אתה מאמין לזה?' (ניב)

המאמינים מקבלים ירושה נצחית בגן עדן

פטרוס א':3-5
'השבח לאלוהיו ואביו של אדוננו ישוע המשיח! בו רחמים גדולים הוא נתן לנו לידה חדשה לְתוֹך תקווה חיה דרך תחייתו של ישוע המשיח מהמתים, ולתוך ירושה שלעולם לא תוכל להיכחד, להתקלקל או לדעוך - נשמרת בשמים עבורכם, שבאמצעות האמונה מוגנים בכוחו של אלוהים עד לביאת הישועה המוכנה להתגלות ב. פעם אחרונה.' (ניב)

המאמינים מקבלים כתר בגן עדן

ב' טימותיאוס ד':7-8
'נלחמתי את המאבק הטוב, סיימתי את המירוץ, שמרתי על האמונה. עתה מחכה לי כתר הצדק, אשר יעניק לי ה', השופט הצדיק, ביום ההוא - ולא רק לי, אלא גם לכל מי שהשתוקק להופעתו'. (ניב)

בסופו של דבר, אלוהים ישים קץ למוות

התגלות כא:1-4
'ואז ראיתי שמים חדשים וארץ חדשה, כי עברו השמים הראשון והארץ הראשונה... ראיתי את עיר הקודש, ירושלים החדשה, יורדת מן השמים מאלוהים... ושמעתי קול רם. קול מן הכסא אומר, 'ועתה משכן אלוהים עם בני אדם, והוא יחיה איתם. הם יהיו לעם שלו, ואלוהים בעצמו יהיה איתם ויהיה להם לאל. הוא ימחה כל דמעה מעיניהם. לא יהיה עוד מוות או אבל או בכי או כאב, כי הסדר הישן של הדברים נעלם״. (ניב)

מדוע אומרים על המאמינים שהם 'נרדמו' או 'נרדמו' לאחר המוות?

דוגמאות:
יוחנן 11:11-14
1 תסלוניקים ה':9-11
ה-1 לקורינתים 15:20

התנ'ך משתמש במונח 'ישן' או 'ישן' כאשר מתייחסים ל גוף פיזי של המאמין במותו. חשוב לציין שהמונח משמש אך ורק למאמינים. הגוף המת נראה ישן כאשר הוא מופרד בעת מותו מרוחו ונשמתו של המאמין. הרוח והנשמה, שהן נצחיות, מאוחדות עם המשיח ברגע מותו של המאמין (ב' קורינתיים ה':8). גופו של המאמין, שהוא בשר בן תמותה, גווע, או 'ישן' עד ליום שבו הוא משתנה ומתאחד עם המאמין בתחיית המתים הסופית. (לקורינתים א' 15:43; פיליפאים 3:21; א' לקורינתיים 15:51)

ה-1 לקורינתים 15:50-53
'אני מכריז לכם, אחים, כי בשר ודם אינם יכולים לרשת את מלכות ה', והמתכלה לא יורש את הבלתי נלווה. תקשיב, אני אומר לך תעלומה: לא כולנו נישן, אבל כולנו נשתנה - בהבזק, כהרף עין, בחצוצרה האחרונה. כי תשמע השופר, המתים יקומו בלתי נדלים, ונשנה. כי המתכלה חייב להלביש את הבלתי מתכלה, ואת בן התמותה באלמוות'. (ניב)