מה זה שקל?
א שֶׁקֶל היא יחידת מטבע עתיקה המשמשת במזרח התיכון, במיוחד בישראל. זה ידוע גם בתור א שֶׁקֶל אוֹ בוא נלך . השקל הוא אחת מצורות המטבע העתיקות ביותר, שמקורותיו עוד מימי הבבלים הקדומים. הוא משמש עד היום בישראל והוא המטבע הרשמי של המדינה.
תולדות השקל
השקל שימש לראשונה במזרח התיכון הקדום, עם השימוש המוקדם ביותר הידוע שלו במסופוטמיה במאה ה-18 לפני הספירה. הוא שימש בממלכות העתיקות של ישראל, יהודה ובבל, והיה בשימוש גם באימפריה הרומית. בתקופה המודרנית, השקל משמש כמטבע הרשמי של ישראל מאז 1948.
שווי השקל
השקל מחולק ל-100 אגורות, והוא שווה כיום בסביבות 0.25 דולר אמריקאי. השקל משמש גם במדינות נוספות במזרח התיכון, כמו ירדן והשטחים הפלסטיניים.
שימושים בשקל
השקל משמש למגוון מטרות בישראל, לרבות לעסקאות יומיומיות כמו קניית מצרכים ותשלום חשבונות. הוא משמש גם לרכישות גדולות יותר כמו מכוניות ובתים. השקל משמש גם בעסקאות בינלאומיות, כאשר מדינות רבות מקבלים את המטבע כתשלום.
סיכום
השקל הוא יחידת מטבע עתיקה ששימשה במזרח התיכון במשך מאות שנים. הוא משמש עד היום בישראל והוא המטבע הרשמי של המדינה. השקל מחולק ל-100 אגורות והוא שווה כיום בסביבות 0.25 דולר אמריקאי. הוא משמש למגוון מטרות בישראל, כולל עסקאות יומיומיות ורכישות גדולות יותר.
השקל הוא יחידת מידה מקראית עתיקה. זה היה התקן הנפוץ ביותר בשימוש בקרב העם העברי הן למשקל והן לערך. בברית החדשה, השכר המקובל ליום עבודה אחד היה שקל.
פסוק מפתח
'השקל יהיה עשרים גרה; עשרים שקל ועוד עשרים וחמישה שקל ועוד חמישה עשר שקל תהיה המינה שלך'. (יחזקאל ל'ה יב, ESV )
המילהשֶׁקֶלפירושו פשוט 'משקל'. בעדות חדשהפעמים, שקל היה מטבע כסף במשקל, ובכן, שקל אחד (כ-4 אונקיות או 11 גרם). שלושת אלפים שקל שווים לאחד כִּשָׁרוֹן , יחידת המידה הכבדה והגדולה ביותר למשקל וערך בכתובים.
בתנ'ך, השקל משמש כמעט אך ורק לייעוד ערך כספי. בין אם זהב, כסף, שעורה או קמח, הערך השקלי העניק לסחורה ערך יחסי במשק. החריגים לכך הם השריון והחנית של גוליית , המתוארים לפי משקלם השקלי (שמואל א' יז, ה, ז).
תולדות השקל
משקלים עבריים מעולם לא היו מערכת מדידה מדויקת. משקולות שימשו בסולם מאזן כדי לשקול כסף, זהב וסחורות אחרות. משקלים אלו השתנו מאזור לאזור ולעיתים בהתאם לסוג הסחורה למכירה.
לפני שנת 700 לפנה'ס, מערכת המשקולות ביהודה העתיקה התבססה על השיטה המצרית. מתישהו בסביבות שנת 700 לפנה'ס שונתה מערכת המשקולות לשקל.
נראה שנעשה בישראל שלושה סוגי שקלים: שקל המקדש או המקדש, השקל הרגיל או הרגיל בו משתמשים סוחרים, והשקל הכבד או המלכותי.
האמינו שהשקל המקדש או המקדש הוא בערך פי שניים ממשקל השקל הרגיל, או שווה לעשרים גרה (שמות ל'ג, יג; במדבר ג,47).
הקטן ביותר חלוקת המדידה הייתה הגרה, שהיא אחת עשרים מהשקל (יחזקאל ל'ה, יב). גרה שקלה בסביבות 0.571 גרם.
חלקים וחלוקות אחרות של השקל בכתובים הם:
- הבקה (חצי שקל);
- הפים (שני שליש שקל);
- הדרכמה (רבע שקל);
- המינה (כ-50 שקלים);
- והכישרון, יחידת המידה המקראית הכבדה או הגדולה ביותר (60 מינ או שלושת אלפים שקל).
אלוהים קרא לעמו לקיים מערכת כנה או 'צודקת' של משקלים ומאזנים (ויקרא י'ט:36; משלי ט'ז:11; יחזקאל ל'ה:10). מניפולציה לא ישרה של משקלים ומאזניים הייתה נוהג נפוץ בימי קדם ולא מצא חן בעיני ה': 'משקלות לא שוות תועבה ליהוה, ומאזני שקר לא טובים' (משלי כ' 23, ESV).
מטבע השקל
בסופו של דבר הפך השקל לחתכת כסף מוטבעת. לפי השיטה היהודית המאוחרת, שישה שקל זהב היו שווים בערכם ל-50 שקל כסף. ב יֵשׁוּעַ ביום, המינה והכישרון נחשבו לסכומי כסף עצומים.
לפי התנ'ך האקטואלי של ניו נווה, מי שהחזיק בחמישה כישרונות של זהב או כסף היה מולטי-מיליונר בסטנדרטים של היום. שקל כסף, לעומת זאת, היה כנראה שווה פחות מדולר בשוק של היום. שקל זהב היה שווה אולי קצת יותר מחמישה דולר.
מתכות שקל
התנ'ך מזכיר שקלים של מתכות שונות:
- בדברי הימים א, כ'א, כ'ה, שקלי זהב: 'ושלם דוד לאורנן 600 ש'ח זהב במשקל עבור האתר' (ESV).
- ב שמואל 1 ט,ח, שקל כסף: 'שוב ענה העבד לשאול: הנה יש לי רבע שקל כסף ונתתיהו לאיש האלהים לספר לנו את דרכנו' (ESV) .
- בשמואל א' יז, ה, שקלי ארד: 'קסדת נחושת הייתה לו על ראשו, והוא חמוש במעיל, ומשקל המעיל חמשת אלפים שקלי נחושת' (ESV).
- בשמואל א' יז, שקלים ברזל: 'פיר חניתו היה כקורת אורג, וראש חניתו שקל שש מאות שקל ברזל' (ESV).
מקורות
- 'חידת משקלי השקל של ממלכת יהודה'. ארכיאולוג מקראי: כרך 59 1-4, (עמ' 85).
- 'מדות ומשקלות.' מילון התנ'ך האיור של הולמן (עמ' 1665).
- 'מדות ומשקלות.' אנציקלופדיית בייקר למילון התנ'ך (כרך 2, עמ' 2137).
- נימוסים ומנהגים של המקרא (עמ' 162).
- 'שֶׁקֶל.' ספר תיאולוגי של הברית הישנה (מהדורה אלקטרונית, עמ' 954).
