אביגיל ודוד - אביגיל הייתה אשתו החכמה של דוד המלך

אביגיל ודוד הוא סיפור על מערכת היחסים בין דוד המלך ואשתו אביגיל. אביגיל הייתה אישה חכמה ונאמנה לדוד המלך, והיא זכורה בזכות אומץ ליבה וחוכמתה. הסיפור עוקב אחר אביגיל כשהיא מנווטת בחצרו של דוד המלך, ויחסיה עמו.

סיפורם של אביגיל ודוד

הסיפור של אביגיל ודוד הוא סיפור של אהבה, נאמנות ואומץ. אביגיל הייתה אישה חכמה ונאמנה לדוד המלך, והיא זכתה לכבוד על ידי כל מי שהכיר אותה. היא הייתה אמיצה מספיק כדי לעמוד מול דוד המלך כשהוא טעה, וחכמה דיה לייעץ לו כשהוא צודק. אביגיל הייתה גם אם מסורה לילדיהם, והיא הייתה עבורם מקור לכוח ולנחמה.

חוכמת אביגיל

אביגיל הייתה ידועה בחוכמתה ובתובנותיה. היא הצליחה לספק עצות נבונות לדוד המלך ולחצרו. אביגיל הצליחה גם לחזות את העתיד, והיא הצליחה להזהיר את דוד המלך מפני סכנות אפשריות. חוכמתה ותובנתה היו יקרי ערך עבור דוד המלך, והיא הייתה יועצת מהימנה עבורו.

מורשת אביגיל ודוד

הסיפור של אביגיל ודוד הוא סיפור מעורר השראה. אביגיל הייתה אישה חכמה ונאמנה לדוד המלך, והיא זכתה לכבוד על ידי כל מי שהכיר אותה. אומץ לבה וחוכמתה היו יקרי ערך עבור דוד המלך, ומורשתה ממשיכה לחיות גם היום. אביגיל ודוד הוא סיפור של אהבה, נאמנות ואומץ, והוא תזכורת לחשיבות העמידה על מה שנכון.

הסיפור של אביגיל ו דוד מדורגת מרגשת ומרמה כמעט כמו זו של דוד והמפורסם ביותר שלו אשה , בת שבע . אשתו של איש עשיר כשפגשה את דוד, אביגיל הייתה בעלת יופי, אינטליגנציה, ערמומיות פוליטית ועושר חומרי שעזרו לדוד ברגע קריטי שבו יכול היה לזרוק את הסיכוי שלו להצליח.

דוד היה במנוסה משאול

כאשר אביגיל ודוד נתקלים זה בזה בשמואל א' כ'ה, דוד נמצא במנוסה מ שאול המלך , שהבחין בצדק שדוד מהווה איום על כסאו. זה הופך את דוד לפורע חוק, מחנאות במדבר תוך ניסיון לבנות קצת קהל בקרב האנשים.

לעומת זאת, אביגיל התגוררה בכרמל בצפון ישראל כאשתו של עשיר בשם נבל. נישואיה הקנו לה מעמד חברתי ניכר, אם לשפוט לפי העובדה שהיו לה חמש משרתות (שמואל א' כ'ה:42). עם זאת, בעלה של אביגיל מתואר בכתובים כ'איש קשה ורשע', מה שגורם לנו לתהות מדוע פרגון סגולה כזה כמו אביגיל היה מתחתן איתו מלכתחילה. עם זאת, מעשיו הגסים והבלתי מתונים של נבל הם שמפגישים את אביגיל ודוד.

על פי שמואל א' כ'ה:4-12, דוד, הזקוק לאספקה, שולח 10 אנשים לבקש מזון מנבל. הוא אומר לשליחים להזכיר לנבל שהלהקה של דוד הגנה על רועי נבל במדבר. כמה חוקרים אומרים שהתייחסות זו מרמזת שדוד רק חיפש אמשהו בשביל משהומנבל, אבל אחרים טוענים שדוד באמת ניסה לסחוט את הקדמונים יִשׂרְאֵלִי שווה ערך ל'כסף הגנה' מנבל.

נראה שנבל חושב שבקשתו של דוד נופלת לקטגוריה האחרונה, שכן הוא מגחך על המסר שלהם. 'מי זה דוד הזה?' אומר נבל, כלומר בעצם 'מי זה הבוגר הזה?' לאחר מכן מאשים נבל את דוד בחוסר נאמנות לשאול באומרו, 'יש הרבה עבדים בימינו שבורחים מאדוניהם. האם לקחת אז את לחמי ואת מימי ואת הבשר ששחטתי לגזזתי, ולתת אותם לאנשים [שבאים] מאיפה אני לא יודע?'

הפעולות של אביגיל

כאשר השליחים מדווחים על חילופי הדברים האומללים הללו, דוד מצווה על אנשיו 'לחגור בחרבותיכם' כדי לקחת מצרכים מנבל בכוח. הביטוי 'חגור בחרבותיך' הוא המפתח כאן, אומר הספרנשים בכתובים. הסיבה לכך היא שבמלחמה של ישראל העתיקה, החגורה הייתה כרוכה לליפוף חגורת חרב סביב המותניים 3 פעמים כדי להבטיח אותה בקרב. בקיצור, אלימות עמדה להופיע.

אולם, משרת הביא דבר על בקשתו של דוד ועל דחייתו של נבל לאשתו של נבל, אביגיל. מחשש שדוד וצבאו יקחו את מבוקשם בכוח, התבקשה אביגיל לפעול.

העובדה שאביגיל הייתה אוספת אספקה ​​בניגוד לרצונותיו של בעלה ורוכבת לפגוש את דיוויד עצמה מרמזת שהיא לא הייתה אישה מדוכאת על ידי הפטריארכיה של התרבות שלה. קרול מאיירס, בספרהמגלים את חוה: נשים ישראליות קדומות בהקשר, כותב את זה על יחסים בין המינים בישראל שלפני הקמת המדינה: 'כאשר משק בית תופס את המקום הבולט בחברה, לנשים יש תפקיד חזק בקבלת החלטות וכתוצאה מכך מפעילות כוח רב במשק הבית. זה נכון במיוחד עבור משקי בית מורכבים כמו היחידות המורחבות או הרב-משפחתיות שהיוו מספר לא מבוטל של מתחמים ביתיים בכפרים בישראל.'

אביגיל הייתה בבירור אחת מהנשים הללו, על פי שמואל א' כ'ה. יש לה לא רק חמש משרתות משלה, אלא גם משרתיו של בעלה עושים את רצונה, כפי שניתן לראות כשהיא שלחה אותם עם מצרכים לדוד.

אביגיל השתמשה באדיבות ובדיפלומטיה

רוכבת על חמור, אביגיל בדיוק הגיעה לעיניו של דוד כששמעה אותו מקלל את נבל על קמצנותו, ונשבע נקמה בכל משפחתו המורחבת של נבל. אביגיל השתטחה לפני דוד והתחננה בפניו שיוציא את כעסו על נבל במקום זאת, כי היא לא ראתה את השליחים ששלח ולכן לא ידעה על צרכיו.

אחר כך היא התנצלה על התנהגותו של נבל, ואמרה לדוד שפירוש שמו של בעלה הוא 'בור' ושנבאל התנהג כמו בטן כלפי דוד. הרבה יותר מנומסת ודיפלומטית ממה שאישה במעמדה צריכה להיות עם פורע חוק כמו דוד, הבטיחה לו אביגיל שיש לו חסד אלוהים, שתשמור עליו מרע ותיתן לו גם את כסא ישראל וגם בית אציל של צאצאים רבים. .

בהסחת דוד מנקמה נגד נבל, אביגיל לא רק הצילה את משפחתה ואת עושרה; היא גם הצילה את דוד מביצוע רציחות שיכולות היו להביא עליו גמול. דוד מצדו נשבה ביופייה ובחוכמתה לכאורה של אביגיל. הוא קיבל את האוכל שהביאה ושלח אותה הביתה בהבטחה שיזכור את עצתה הטובה ואת טוב לבה.

נבל מגיב

לאחר שהרגיעה את דוד במילים מתוקות ובמחסני מזון, חזרה אביגיל לביתה עם נבל. שם היא מצאה את בעלה השפל נהנה משתה המתאים למלך, חסר מושג לחלוטין בסכנה שבה היה נתון מזעמו של דוד (שמואל א' כ'ה:36-38). נבל השתכר עד כדי כך שאביגיל לא סיפרה לו מה עשתה עד למחרת בבוקר כשהתפכח. הוא יכול להיות בור, אבל נבל לא היה טיפש; הוא הבין שהתערבותה של אשתו הצילה אותו ואת משפחתם משחיטה. אף על פי כן, הכתוב אומר שבשלב זה, 'אומץ ליבו כשל בו, והוא נעשה כמו אבן. כעבור כעשרה ימים היכה ה' את נבל והוא מת' (שמואל א' כ'ה: 37-38). אשתו אביגיל ירשה את הונו של נבל.

ברגע ששמע דוד שנבל מת, הוא צעק הלל לה' ומיד שלח הצעת נישואין לאביגיל החכמה, היפה והעשירה. המשמעות של הכתוב היא שדוד זיהה איזה נכס תהיה עבורו אביגיל כאישה, שכן ברור שהיא מישהי שהסתדרה היטב, הגנה על האינטרסים של בעלה ויכלה לזהות סכנות בזמן כדי למנוע אסון.

האם אביגיל הייתה אשת מודל או בוגדת?

אביגיל נתפסת לעתים קרובות כבת זוג לדוגמא של דוד המלך נשים, התגלמות האישה הנאמנה המתוארת במשלי 31. עם זאת, חוקרת מדעי היהדות סנדרה ס. וויליאמס הציעה מניע אפשרי נוסף למעשיה של אביגיל.

במאמרה שפורסם באינטרנט, 'דיוויד ואביגיל: השקפה לא מסורתית', טוענת וויליאמס שאביגיל בגדה בבעלה נבל על ידי צידדו של דיוויד פורע החוק. מכיוון שהכתובים מתארים גם את דוד וגם את אביגיל כאנשים נאים למראה, זה בהחלט אפשרי שמשיכה כלשהי משכה את אביגיל לכיוון דוד.

בהתחשב ביופי הפיזי והדמויות המתוארות בכתבי הקודש, וויליאמס משער שדיוויד מצא באביגיל את סוג החבר שהוא צריך כדי להשיג את מלכותה של ישראל המאוחדת. וויליאמס מצטט את המאפיינים המשותפים של דיוויד ואביגיל: שניהם היו מנהיגים אינטליגנטים, כריזמטיים, בעלי כישורים דיפלומטיים ותקשורתיים טובים, מאסטרים בדיפלומטיה שידעו לשחק מצבים לטובתם, ועם זאת יצורים מטעים שיכלו להעמיד פנים שהם קורבנות תוך בגידה באמונם של אחרים.

בקיצור, וויליאמס אומר שדיוויד ואביגיל הכירו זה בזה את החוזקות והחולשות ההדדיות שלהם, הבנה שכנראה הפכה את האיחוד שלהם, אם כי מעורפל מבחינה אתית, לבלתי נמנע ומוצלח.

אביגיל ודוד הפניות:

• _{התנ'ך ללימוד היהדות(הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2004)}
• _{'דיוויד ואביגיל: השקפה לא מסורתית', סנדרה וו. וויליאמס http://www.sandrawilliams.org/David/david.html}
• _{'אביגיל 2'נשים בכתובים, קרול מאיירס, עורכת כללית (Houghton Mifflin, 2000).}
• _{מגלים את חוה: נשים ישראליות קדומות בהקשר, קרול מאיירס (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1988).}