האם בודהיסטים מתפללים?
בודהיזם הוא מסורת רוחנית שקיימת כבר מאות שנים. זוהי דת שמדגישה את החשיבות של חיים של תשומת לב וחמלה. אחד ההיבטים המרכזיים של הבודהיזם הוא תרגול התפילה. אבל מה זה אומר בדיוק עבור בודהיסטים?
מהי תפילה בבודהיזם?
תפילה בבודהיזם אינה בגדר לבקש משהו מכוח עליון, אלא בטיפוח קשר עמוק יותר עם עצמך ועם העולם הסובב אותם. בודהיסטים עשויים להשתמש בתפילה כדי להביע הכרת תודה, כדי לחפש הדרכה, או להרהר על תורתו של הבודהה. תפילה יכולה לשמש גם כצורה של מדיטציה, המאפשרת לבודהיסטים להיות מודעים יותר למחשבותיהם ולרגשותיהם.
סוגי תפילה בודהיסטית
בודהיסטים עשויים להשתמש במגוון סוגים שונים של תפילה, בהתאם לאמונות ולפרקטיקות האישיות שלהם. כמה צורות תפילה נפוצות כוללות:
- מנטרות - ביטויים או מילים קצרים שחוזרים על עצמם כדי לעזור למקד את המוח.
- מזמרים - החזרה על מילים או ביטויים קדושים כדי לעזור לטפח קשר עמוק יותר עם האלוהי.
- השתטחות – מחווה פיזית של ענווה ויראת כבוד.
- מֶדִיטָצִיָה - תרגול של מיקוד התודעה בנקודה אחת של מודעות.
סיכום
תפילה היא חלק חשוב מהמסורת הבודהיסטית. זוהי דרך עבור בודהיסטים להתחבר לעצמם ולעולם הסובב אותם. באמצעות תפילה, בודהיסטים יכולים לטפח הבנה עמוקה יותר של אמונתם ושל תורתו של הבודהה.
מילונים מגדירים תפילה כבקשה לעזרה או הבעת הכרת תודה המופנית לאלוהים, לקדושים או ליצורים דמויי אלוהים אחרים. תפילה היא הפעילות המסורה המרכזית של דתות רבות. מאז הבודהיזם הואלא תיאיסטית-- כלומר אלים אינם נחוצים -- האם בודהיסטים מתפללים?
והתשובה היא, לא, אבל כן, וזה תלוי.
תפילה במובן המילוני אינה חלק פורמלי מהבודהיזם, שכן מובן שאין 'אחר' רב עוצמה אליו מכוונות התפילות. אבל יש הרבה מאוד פעילויות דמויות תפילה, כמו נדרים וקריאות. וגם בודהיסטים מבקשים עזרה ומביעים הכרת תודה כל הזמן. אז השאלה הראשונה היא, לאן מכוונים הביטויים האלה?
אלים או אין אלים?
ישנם מספר סוגים של יצורים בכתבים ובאמנות הבודהיסטיים המזוהים כאלים. אפשר לחשוב על רבים, כמו השדות, כדמויות באגדות. השבלים של הכתוב חיים במחוזות שלהם ובדרך כלל לא עושים שום דבר למען בני אדם, אז אין טעם להתפלל אליהם גם אם הם היו 'אמיתיים'.
אלוהויות טנטריות שֶׁל בודהיזם וג'ריאנה ניתן להבין כארכיטיפים של הטבע העמוק ביותר שלנו, או שהם עשויים לייצג עיקרון כלשהו, כגון גורמים של הארה . לפעמים התפילות מופנות אל בודהות טרנסצנדנטיות ו בודהיסטוות , שניתן להבין אותם גם כארכיטיפים.
לפעמים נראה שהדיוטות רואים בדמויות איקוניות יצורים נפרדים עם קיומם, למרות שהבנה זו אינה עולה בקנה אחד עם תורות בודהיסטיות אחרות. אז לפעמים אנשים שמזהים את עצמם כבודהיסטים כן מתפללים, למרות שתפילה היא לא חלק ממה שלימד הבודהה ההיסטורי.
ליטורגיית הזמר הבודהיסטית
ישנם מספר סוגים שונים של טקסטים המושרים כחלק מליטורגיות בודהיסטיות, ובמיוחד בבודהיזם מהאיאנההפזמונים מופנים לעתים קרובות לבודהות ובודהיסטוות טרנסצנדנטיות. לדוגמה, ארץ טהורה בודהיסטים מזמרים אתניאנפו(סינית) אונמבוצו(יפנית) אשר קורא את השם של אמיטבה בודהה . אמונה באמיטאבה תביא אדם ללידה מחדש ב ארץ טהורה , מצב או מקום שבו הארה מתממשת בקלות.
מנטרות ודהראניות הן פזמונים המוערכים בזכות הצלילים שלהם כמו בגלל מה שהם אומרים. טקסטים קצרים בדרך כלל מושמעים שוב ושוב ואפשר לחשוב עליהם כסוג של מדיטציה עם הקול. לעתים קרובות הפזמונים מכוונים או מוקדשים לבודהה או בודהיסטווה טרנסצנדנטי. לדוגמה, ה בודהה רפואה מנטרה או דהרני ארוך יותר עשויה להיקרא בשם מישהו חולה.
זה מעלה שאלה ברורה -- אם אנו קוראים את שמו של בודהה או בודהיסטווה כדי לסייע במסע הרוחני שלנו או לרפא את מחלתו של חברנו, האם זו לא תפילה? אסכולות מסוימות בבודהיזם אכן מתייחסות לשיר המסור כסוג של תפילה. אבל גם אז, מובן שמטרת התפילה היא לא לעתור לישות 'בחוץ' איפשהו אלא לעורר את הכוח הרוחני שנמצא בכל אחד מאיתנו.
חרוזים, דגלים, גלגלים
בודהיסטים עושים לעתים קרובות שימוש בחרוזי תפילה, המכונים 'מלאס', כמו גם בדגלי תפילה וגלגלי תפילה. הנה הסבר קצר על כל אחד מהם.
באמצעות חרוזים לספור חזרות על מנטרה מקורו כנראה בהינדואיזם אך התפשט במהירות לבודהיזם ובסופו של דבר לדתות רבות אחרות.
תפילת תלייה דגלים ברוחות הרים הוא נוהג נפוץ ב בודהיזם טיבטי שמקורו אולי בדת טיבטית מוקדמת יותר בשם בון. הדגלים, המכוסים בדרך כלל בסמלים ומנטרות משמחות, לא נועדו לשאת עצומות לאלים אלא להפיץ ברכות ומזל טוב לכל היצורים.
תְפִלָה גלגלים , הקשורים בעיקר לבודהיזם הטיבטי, מגיעים בצורות וצורות רבות. גלגלים מכוסים בדרך כלל במנטרות כתובות. בודהיסטים מסובבים את הגלגלים כשהם מתמקדים במנטרה ומקדישים את הכשרון של המעשה לכל היצורים. באופן זה, סיבוב הגלגל הוא גם סוג של מדיטציה.
