האם חלקים מהקוראן סומכים על 'להרוג את הכופר'?

הקוראן הוא הספר הקדוש לאיסלאם ומאמינים שהוא דבר אלוהים. הוא מהווה מקור הדרכה למוסלמים ומשמש לעתים קרובות כדי לענות על שאלות על מוסר וצדק. השאלה אם חלקים מהקוראן מפנים את ההרג של לא מאמינים, או 'כופרים', הייתה מקור לוויכוח במשך מאות שנים.

תורת הקוראן

הקוראן אינו מאשר במפורש הרג כופרים. למעשה, הוא קובע שאין כפייה בדת וכי יש להתייחס לכל האנשים בכבוד ובאדיבות. עם זאת, ישנם כמה פסוקים בקוראן שיכולים להתפרש כסליחה של אלימות כלפי אנשים שאינם מאמינים. פסוקים אלו משמשים לרוב קיצונים כדי להצדיק את מעשיהם.

תפקיד ההקשר

חשוב לשקול את ההקשר שבו נכתבו פסוקים אלו. הקוראן נחשף בתקופה של סערה ואלימות רבה, ורבים מהפסוקים נכתבו בתגובה לאירועים ספציפיים. חשוב להבין את ההקשר ההיסטורי כדי לפרש נכון את הפסוקים.

סיכום

לסיכום, ברור שהקוראן אינו מביע הסכמה להרג כופרים. עם זאת, פסוקים מסוימים יכולים להתפרש כמתנגדים לאלימות כלפי לא-מאמינים. חשוב להבין את ההקשר ההיסטורי של הפסוקים הללו כדי לפרש אותם נכון.

יש אנשים שטוענים שיש כמה פסוקים של קוראן -- הספר הקדוש של האסלאם -- שמסכים 'להרוג את הכופר'?

נכון שהקוראן מצווה על המוסלמים לעמוד על עצמם בקרב הגנה -- במילים אחרות, אם צבא אויב תוקף, אז המוסלמים צריכים להילחם נגד הצבא הזה עד שיפסיקו את התוקפנות. כל הפסוקים בקוראן שמדברים על לחימה/מלחמה נמצאים בהקשר הזה.

יש כמה פסוקים ספציפיים שלעתים קרובות מאוד 'נחתכים' מהקשרם, בין אם על ידי מבקרי האיסלאם הדנים ב' ג'יהאדיזם ,' או על ידי מוסלמים מוטעים בעצמם שרוצים להצדיק את הטקטיקות התוקפניות שלהם.

'הרוג אותם' - אם הם יתקפו אותך קודם

לדוגמה, פסוק אחד (בגרסת הגזירה שלו) כתוב: 'הרוג אותם בכל מקום שתתפס אותם' (קוראן ב':191). אבל למי זה מתייחס? מי הם 'הם' שהפסוק הזה דן בהם? הפסוקים הקודמים והבאים נותנים את ההקשר הנכון:

'הילחם למען אלוהים באלה הנלחמים בך, אך אל תעבור על גבולות; כִּי לֹא אוֹהֵב אֱלֹהִים אֶת-עוֹבְרִים. והרג אותם בכל מקום שתתפס אותם, והסר אותם ממקום שהוציאו אותך; כי מהומה ודיכוי גרועים משחיטה. . . אבל אם הם ייפסקו, אלוהים הוא מרבה לסלוח, רחום ביותר. . . אם יפסיקו, לא תהיה עוינות אלא לאלה העוסקים בדיכוי'(2:190-193).

ברור מההקשר שפסוקים אלו דנים במלחמת הגנה, שבה קהילה מוסלמית מותקפת ללא סיבה, מדוכאת ומונעת ממנה לממש את אמונתה. בנסיבות אלה, ניתן אישור להשיב מלחמה - אך גם אז מוסלמים מקבלים הוראה לא לחרוג מהגבולות ולהפסיק להילחם ברגע שהתוקף מוותר. גם בנסיבות אלה, המוסלמים צריכים להילחם רק נגד מי שתוקפים אותם, לא עוברי אורח תמימים או לא-לוחמים.

'הילחם בפגאנים' - אם הם מפרים הסכמים

ניתן למצוא פסוק דומה בפרק 9, פסוק 5 -- אשר בגרסה הגזורה שלו, מחוץ להקשר, יכול היה לקרוא:'הילחם והרוג את עובדי האלילים בכל מקום שתמצא אותם, ותפוס אותם, צר אותם, ותחכה להם בכל תכסיס (מלחמה).'שוב, פסוקים שלפני זה ואחריו נותנים את ההקשר ויוצרים משמעות אחרת.

פסוק זה נחשף בתקופה היסטורית שבה הקהילה המוסלמית הקטנה חתמה על הסכמים עם שבטים שכנים (יהודיים, נוצרים ופגאניים). כמה מהשבטים הפגאניים הפרו את תנאי האמנה שלהם, וסייעו בסתר להתקפת אויב נגד הקהילה המוסלמית. הפסוק שלפני זה מורה למוסלמים להמשיך ולכבד הסכמים עם כל מי שלא בגד בהם מאז, כי מילוי הסכמים נחשב לפעולה צודקת. אחר כך ממשיך הפסוק לומר שמי שהפרו את תנאי האמנה הכריז מלחמה , אז תילחם בהם (כפי שצוטט לעיל).

אבל מיד לאחר ההיתר הזה להילחם, אותו פסוק ממשיך,'אבל אם הם חוזרים בתשובה, ומקימים תפילות קבועות ועושים צדקה קבועה, אז פתח להם את הדרך. . . כי אלוהים סלחן, רב רחמים.'הפסוקים הבאים מורים למוסלמים להעניק מקלט לכל אחד מבני השבט/הצבא הפגאני המבקש זאת, ושוב מזכירים כי'כל עוד אלו עומדים לכם נאמנים אתם: כי אוהב ה' צדיקים'.

סיכום

כל פסוק שצוטט מהקשרו מפספס את כל הפואנטה שלהמסר של הקוראן. בשום מקום בקוראן לא ניתן למצוא תמיכה בטבח ללא הבחנה, הרג של לא-לוחמים או רצח של חפים מפשע ב'החזר' על פשעים לכאורה של עם אחר.

ניתן לסכם את התורות האסלאמיות בנושא זה בפסוקים הבאים (קוראן 60:7-8):

'יכול להיות שאלוהים יעניק אהבה (וידידות) בינך לבין אלה שאתה (עכשיו) מחזיק בהם כאויבים. כי לאלוהים יש כוח (על כל הדברים), ואלוהים סלחן, רב רחמים.

ה' אינו אוסר עליך, ביחס לאלו הנלחמים בך שלא על אמונתך (שלך) ולא מגרש אותך מבתיך, לנהוג עמם בטוב ובצדק: כי אלוהים אוהב את הצדיקים'.