אימה וכעס: נושאים ורעיונות במחשבה אקזיסטנציאליסטית
אימה וכעס: נושאים ורעיונות במחשבה האקזיסטנציאליסטית הוא ספר בעל תובנות החוקר את המושגים הפילוסופיים של האקזיסטנציאליזם. ספר זה, שנכתב על ידי הפילוסוף והחוקר הנודע, ד'ר ג'ון מ. פישר, בוחן את הנושאים והרעיונות השונים שהם מרכזיים במחשבה האקזיסטנציאליסטית.
הספר מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון בוחן את המושג אימה, שהוא התחושה של להיות המום מחוסר הוודאות של החיים. הוא בוחן כיצד תחושה זו יכולה להוביל לתחושת חרדה, או חרדה, וכיצד ניתן לטפל בכך באמצעות מחשבה אקזיסטנציאליסטית. החלק השני בוחן את הנושאים והרעיונות השונים של האקזיסטנציאליזם, כגון חופש, אחריות ואותנטיות. לבסוף, החלק השלישי בוחן כיצד ניתן ליישם מחשבה אקזיסטנציאליסטית בחיי היומיום.
כתיבתו של ד'ר פישר ברורה ותמציתית, מה שמקל על הבנת מושגי האקזיסטנציאליזם. הוא גם מספק דוגמאות רבות כדי להמחיש את נקודותיו. הספר הוא משאב מצוין לכל מי שמעוניין ללמוד עוד על האקזיסטנציאליזם והשלכותיו.
בסך הכל, אימה וכעס: נושאים ורעיונות במחשבה אקזיסטנציאליסטית הוא ספר אינפורמטיבי ומעורר מחשבה. זוהי קריאה חיונית לכל מי שמעוניין לחקור את ערכות נושא ו רעיונות של אקזיסטנציאליזם וכיצד ניתן ליישם אותם בחיי היומיום.
המילים 'עצב' ו'פחד' משמשות לעתים קרובות על ידי הוגים אקזיסטנציאליסטים . הפרשנויות משתנות, אם כי יש הגדרה רחבה ל'פחד קיומי'. זה מתייחס לחרדה שאנו חשים כאשר אנו מבינים את הטבע האמיתי של הקיום האנושי ואת מציאות הבחירות שעלינו לעשות.
כעס במחשבה אקזיסטנציאליסטית
כעיקרון כללי, פילוסופים אקזיסטנציאליסטים הדגישו את החשיבות של רגעים קריטיים מבחינה פסיכולוגית שבהם אמיתות בסיסיות על הטבע והקיום האנושי מתרסקות עלינו. אלה יכולים להרגיז את הדעות הקדומות שלנו ולזעזע אותנו למודעות חדשה לגבי החיים. ה'רגעים הקיומיים' הללו של משבר מובילים לאחר מכן לתחושות כלליות יותר של אימה, חרדה או פחד.
הפחד או האימה הזה בדרך כלל אינם נתפסים על ידי האקזיסטנציאליסטים כמכוונים בהכרח לאובייקט ספציפי כלשהו. זה פשוט שם, תוצאה של חוסר המשמעות של הקיום האנושי או הריקנות של היקום. איך שהוא נתפס, מתייחסים אליו כאל תנאי אוניברסלי של הקיום האנושי, העומד ביסוד כל מה שקשור אלינו.
מתחהיא מילה גרמנית שפירושה פשוט חרדה או פחד. ב פילוסופיה קיומית , היא רכשה את התחושה הספציפית יותר של חרדה או פחד כתוצאה מההשלכות הפרדוקסליות של חירות האדם.
אנו עומדים בפני עתיד לא ברור ועלינו למלא את חיינו בבחירות שלנו. הבעיות הכפולות של בחירות מתמדות והאחריות לבחירות הללו יכולות לייצר בנו חרדה.
נקודות מבט על עצבות וטבע האדם
סורן קירקגור השתמש במונח 'פחד' לתאר את החשש והחרדה הכלליים בחיי האדם. הוא האמין שהאימה מובנית בנו כאמצעי לאלוהים לקרוא לנו להתחייב לאורח חיים מוסרי ורוחני למרות חוסר המשמעות שלפנינו. הוא פירש את החלל הזה במונחים של חטא מקורי , אבל אקזיסטנציאליסטים אחרים השתמשו בקטגוריות שונות.
מרטין היידגר השתמש במונח 'אנגסט' כנקודת התייחסות לעימות של הפרט עם חוסר האפשרות למצוא משמעות ביקום חסר משמעות. הוא התייחס גם למציאת הצדקה רציונלית לבחירות סובייקטיביות בנושאים לא רציונליים. זו מעולם לא הייתה שאלה על חטא עבורו, אבל הוא כן התייחס לבעיות דומות.
ז'אן פול סארטר נראה שהעדיף את המילה 'בחילה'. הוא השתמש בו כדי לתאר את ההבנה של אדם שהיקום אינו מסודר ורציונלי בצורה מסודרת, אלא הוא מאוד תלוי ובלתי צפוי. הוא גם השתמש במילה 'ייסורים' כדי לתאר את ההכרה שיש לנו, בני האדם, חופש בחירה מוחלט במונחים של מה שאנחנו יכולים לעשות. בכך, אין עלינו אילוצים אמיתיים מלבד אלו שאנו בוחרים להטיל.
פחד ומציאות רציונליים
בכל המקרים האלה האימה, החרדה, החרדה, הייסורים והבחילות הם תוצרים של ההכרה שמה שחשבנו שידענו על קיומנו לא באמת המקרה אחרי הכל. מלמדים אותנו לצפות לדברים מסוימים על החיים. לרוב, אנו מסוגלים להתנהל בחיינו כאילו הציפיות הללו תקפות.
אולם בשלב מסוים, הקטגוריות הרציונליות שעליהן אנו מסתמכים, איכשהו יכשלו בנו. נבין שהיקום הוא פשוט לא כמו שהנחנו. זה מייצר משבר קיומי שמאלץ אותנו להעריך מחדש את כל מה שהאמנו בו. אין תשובות קלות ואוניברסליות למה שקורה בחיינו ואין כדורי קסם שיפתרו את הבעיות שלנו.
הדרך היחידה שבה דברים ייעשו והדרך היחידה שתהיה לנו משמעות או ערך היא באמצעות הבחירות והפעולות שלנו. זה אם אנחנו מוכנים לעשות אותם ולקחת עליהם אחריות. זה מה שהופך אותנו לאנושיים באופן ייחודי, מה שגורם לנו לבלוט משאר הקיום סביבנו.
