ההיסטוריה של הביטוי הוויקאני 'So Mote it Be'
הביטוי הוויקאני 'אז מוטיב' הוא ביטוי המשמש בטקסים ולחשים של וויקאנים, ומאמינים שהוא מעורר עוצמה לאנרגיה רוחנית. הביטוי משמש לסגירת טקס או כישוף, ומאמינים שהוא דרך לאטום את האנרגיה של הטקס או הכישוף ולשלוח אותו אל העולם.
ההיסטוריה של הביטוי הוויקאני
הביטוי 'אז מוטיב' יש היסטוריה ארוכה בוויקה, החל מהמאה ה-16. מאמינים שמקורו באיים הבריטיים, ומעריכים שהוא שימש את הדרואידים ותרבויות פגאניות עתיקות אחרות. מאמינים שהביטוי נגזר מהביטוי האנגלי הישנה 'swa mote it be', שמתורגם ל'כך חייב להיות'.
משמעות הביטוי
הביטוי 'אז מוטיב' מאמינים שהיא דרך לאשר את כוחו של הטקס או הכישוף. זוהי דרך לומר שהטקס או הכישוף יצליחו, ושהאנרגיה של הטקס או הכישוף תשתחרר לעולם. מאמינים כי הביטוי הוא גם דרך לחבר את המתרגל לאנרגיה הרוחנית של היקום.
סיכום
הביטוי 'אז מוטיב' הוא קריאה עוצמתית לאנרגיה רוחנית, ויש לה היסטוריה ארוכה בוויקה. מאמינים שזו דרך לאשר את כוחו של הטקס או הכישוף, וזו דרך לחבר את המתרגל לאנרגיה הרוחנית של היקום.
'So Mote it Be' משמש בסוף לחשים ותפילות וויקאניות ופגאניות רבות. זה ביטוי ארכאי שהרבה אנשים בשימוש הקהילה הפגאנית , אך ייתכן שמקורותיו אינם פגאניים כלל.
משמעות הביטוי
לפי המילון של וובסטר, המילהחֶלְקִיקהיה במקור פועל סקסוני שפירושו 'חייב'. זה מופיע בשירתו של ג'פרי צ'וסר, שהשתמש בשורההמילים mote להיות בן דוד למעשהבפרולוג שלו ל-סיפורי קנטרברי.
במסורות הוויקניות המודרניות, הביטוי מופיע לעתים קרובות כדרך לסיים טקס או עבודה קסומה . זו בעצם דרך לומר 'אמן' או 'כך יהיה'.
'So Mote It Be' במסורת הבונים החופשיים
אוקוליסט אליסטר קראולי השתמש ב-'so mote it be' בכמה מכתביו, וטען שזהו ביטוי עתיק וקסום, אבל סביר מאוד שהוא שאל אותו מה- הבונים החופשיים . בבנייה החופשית, 'כך יהיה' הוא המקבילה ל'אמן' או 'כפי שה' ירצה שיהיה'. ג'רלד גרדנר , מייסד הוויקה המודרנית, האמינו גם שיש לו קשרים של הבונים החופשיים, אם כי יש איזושהי שאלה אם הוא היה מאסטר מייסון כפי שהוא טען להיות או לא. בלי קשר, אין זה מפתיע שהביטוי מופיע בתרגול הפגאני העכשווי, בהתחשב בהשפעה שהייתה לבונים החופשיים על גרדנר וקראולי כאחד.
ייתכן שהביטוי 'כל כך מוצלח' הופיע לראשונה בשיר שנקרא כתב היד של האליוול של שיר רג'וס, המתואר כאחד מ'המטענים הישנים' של מסורת הבונים החופשיים. לא ברור מי כתב את השיר; הוא עבר דרך אנשים שונים עד שמצא את דרכו לספרייה המלכותית ולבסוף למוזיאון הבריטי ב-1757.
השיר, שנכתב בסביבות שנת 1390, כולל 64 עמודים שנכתבו בצמדים מחורזים באנגלית תיכונה ('Fyftene artyculus þey þer sowȝton, and fyftene poyntys þer þey wroȝton', מתורגם כ-'חמישה עשר מאמרים שהם שם חיפשו וחמש עשרה נקודות שם הם יצרו.' הוא מספר את סיפור ראשית הבנייה (כביכול במצרים העתיקה), וטוען ש'מלאכת הבנייה' הגיעה לאנגליה בתקופת המלך אתלסטאן במהלך שנות ה-900. אתלסטאן, מסביר השיר, פיתח חמישה עשר מאמרים וחמש עשרה נקודות של התנהגות מוסרית לכל הבונים החופשיים.
לפי הבונים החופשיים הלודג' הגדול של קולומביה הבריטית , כתב היד של האליוול הוא 'התיעוד האמיתי העתיק ביותר של מלאכת הבנייה הידועה'. השיר, לעומת זאת, מתייחס לכתב יד ישן עוד יותר (לא ידוע).
השורות האחרונות של כתב היד (מתורגמות מאנגלית תיכונה) נכתבות כך:
המשיח אז בחסדיו הגבוה,
חוסך לך שנינות וגם מקום,
ובכן את הספר הזה להכיר ולקרוא,
גן עדן שיהיה עבור המדי שלך. (פרס)
אָמֵן! אָמֵן! אז שיהיה!
אז נגיד כולנו לצדקה.
