מהם שבעת חטאי המוות?
ה שבעת החטאים הם קבוצה של שבעה פגמים הנחשבים לרציניים והמזיקים ביותר לחייו הרוחניים והמוסריים של האדם. הם גאווה, חמדנות, תאווה, קנאה, גרגרנות, זעם ועצלנות. כל אחד מהחטאים הללו עלול להוביל לחיים של אומללות וסבל, ויכול לגרום נזק חמור למערכות היחסים ולחיים הרוחניים של האדם.
גאווה
גאווה היא אמונה מוגזמת ביכולותיו של האדם, והיא עלולה להוביל לחוסר כבוד לזולת ולהתעלמות מההשלכות של המעשים.חמדנות
חמדנות היא תשוקה מוגזמת לעושר ולרכוש חומרי. זה יכול להוביל לזלזול בצרכים של אחרים ולחוסר אמפתיה.תְשׁוּקָה
תשוקה היא תשוקה מוגזמת להנאה מינית. זה יכול להוביל להתעלמות מרגשות אחרים ולחוסר שליטה עצמית.קִנְאָה
קנאה היא תשוקה מוגזמת למה שיש לאחרים. זה יכול להוביל לחוסר הערכה לחייו שלו ולהתעלמות מרגשות אחרים.גַרגְרָנוּת
גרגרנות היא תשוקה מוגזמת לאוכל ושתייה. זה יכול להוביל לזלזול בבריאותו ולחוסר שליטה עצמית.זעם
זעם הוא כעס ותוקפנות מוגזמים. זה יכול להוביל לחוסר כבוד לזולת ולהתעלמות מההשלכות של מעשיו.עַצלוּת
עצלן הוא עצלות מוגזמת ואדישות. זה יכול להוביל לחוסר מוטיבציה והתעלמות מהאחריות של האדם.שבעת החטאים הקטלניים יכולים להיות כוח רב עוצמה בחייו של האדם, ויכולים להוביל לחיים של אומללות וסבל. חשוב להכיר בחטאים אלו ולשאוף להתגבר עליהם כדי לנהל חיים של שלום ושמחה.
שבעת החטאים הקטלניים, הנקראים יותר נכון שבעת חטאי ההון, הם החטאים אליהם אנו רגישים ביותר בגלל הטבע האנושי שנפל שלנו. הם הנטיות שגורמות לנו לבצע את כל החטאים האחרים. הם נקראים 'קטלניים' כי אם אנו עוסקים בהם ברצון, הם מונעים מאיתנו מקדש חסד , חיי ה' בנפשנו.
מהם שבעת חטאי המוות?
שבעת החטאים הקטלניים הם גאווה, חמדה (הידועה גם בתור קמצנות או חמדנות), תאווה, כעס, גרגרנות, קנאה ועצלנות.
גאווה: תחושת הערך העצמי של האדם שאינה פרופורציונלית למציאות. גאווה נחשבת בדרך כלל כחטא הראשון מבין החטאים הקטלניים, מכיוון שהיא יכולה ולעתים קרובות מובילה לביצוע חטאים אחרים על מנת להזין את הגאווה של האדם. אם ניקח את הקצה אל הקצה, הגאווה אף מביאה למרד באלוהים, מתוך האמונה שאדם חייב את כל מה שהשיג למאמציו שלו וכלל לא לחסדו של אלוהים. נפילתו של לוציפר מגן עדן הייתה תוצאה של גאוותו; ואדם וחוה חטאו בגן העדן לאחר שלוציפר פנה לגאוותם.
חַמדָנוּת: הרצון העז לנכסים, במיוחד לנכסים השייכים לאחר, כמו ב הדיבר התשיעי ('לא תחמוד אשת רעך') וה הדיבר העשירי ('לא תחמוד את טובת רעך'). בזמןחמדנותוחַמדָנוּתמשמשים לפעמים כמילים נרדפות, שניהם מתייחסים בדרך כלל לתשוקה מוחצת לדברים שאפשר להחזיק באופן לגיטימי.
תְשׁוּקָה: תשוקה להנאה מינית שאינה בפרופורציה לטובת האיחוד המיני או מופנית כלפי מישהו שאין לו זכות לאיחוד מיני עמו - כלומר מישהו אחר מלבד בן/בת הזוג. אפשר אפילו לחוש תאווה כלפי בן/בת הזוג אם הרצון שלו בו או בה הוא אנוכי ולא מכוון להעמקת האיחוד הזוגי.
כַּעַס: הרצון המוגזם לנקום. אמנם יש דבר כזה 'כעס צודק', אבל זה מתייחס לתגובה נכונה לעוול או לעוולה. כעס כאחד החטאים הקטלניים עשוי להתחיל בטרוניה לגיטימית, אך הוא מתגבר עד שהוא יוצא מפרופורציה לעוולה שנעשתה.
גַרגְרָנוּת : תשוקה מופרזת, לא לאוכל ושתייה, אלא לתענוג שמתקבל באכילה ובשתייה. בעוד שגרגרנות קשורה לרוב לאכילת יתר, שכרות היא גם תוצאה של גרגרנות.
קִנְאָה: עצב על מזלו הטוב של אחר, בין אם ברכוש, הצלחה, מידות טובות או כשרונות. העצב נובע מהתחושה שלאדם האחר לא מגיע המזל, אבל אתה כן; ובמיוחד בגלל תחושה שמזלו הטוב של האדם האחר מנע ממך איכשהו מזל דומה.
עַצלוּת: עצלות או איטיות כאשר מתמודדים עם המאמץ הדרוש לביצוע משימה. העצלן חוטא כאשר אדם נותן למשימה הכרחית להתבטל (או כאשר הוא עושה אותה בצורה גרועה) כי האדם אינו מוכן לעשות את המאמץ הדרוש.
