מה אומר התנ'ך על אכזריות?

לתנ'ך יש הרבה מה לומר אַכְזָרִיוּת . ברור שאלוהים מתנגד לכל צורה של אכזריות וקורא לנו להתייחס לאחרים בטוב לב ובכבוד. בברית הישנה, ​​אלוהים מגנה את היחס האכזרי לבעלי חיים ולבני אדם, ובברית החדשה, ישוע מלמד אותנו להיות רחמנים ואוהבים.

התנ'ך מדבר נגד אכזריות לא מוצדקת והתעללות באחרים. בספר משלי נאמר 'כל החסד לעני מלווה את ה' והוא ישלם להם על אשר עשו'. (משלי יט:יז). פסוק זה מדגיש את החשיבות של גילוי חסד ורחמים כלפי הנזקקים.

גם התנ'ך מדבר נגד התעללות ואלימות. בספר שמות, ה' מצווה עלינו 'לא להתעלל ולא לדכא בנכרי כי זרים הייתם במצרים'. (שמות כב, כא). פסוק זה הוא תזכורת שעלינו להתייחס לאחרים בכבוד, ללא קשר לרקע או אמונתם.

בנוסף, התנ'ך מדבר נגד הַצָקָה . בספר משלי נאמר: 'אל תשים לב לדברי שוטה, כי תהיה לך סכנת עלבונותיו'. (משלי כ'ו:4). פסוק זה הוא תזכורת לכך שאנו לא צריכים לסבול בריונות או לאפשר לה להיעלם.

בסך הכל, התנ'ך ברור שאכזריות היא שגויה ואין לסבול אותה. עלינו לשאוף להראות חסד ורחמים כלפי אחרים, ולהתייחס אליהם בכבוד ובכבוד.

אלוהים מתעב אכזריות, ולמרות שהרושם הראשון שלנו עשוי להיות שהזמנים הקדומים היו ברבריים יותר מהיום, התנ'ך מזהיר כל הזמן מפני ההתנהגות המרושעת. ברביעית מִצוָה , ה' מצווה שלא רק שאנשיו יקבלו יום מנוחה בשבת אלא:

'לא תעשה בו (בשבת) מלאכה, לא אתה, לא בנך או בתך, ולא עבדך או שפחתך, ולא בהמתך, ולא הנכר בשעריך.'( סֵפֶר שֵׁמוֹת 20:10, ניב )

אף אחד לא צריך לעבוד ללא הרף וגם לא להכריח אחרים לעשות עבודה ללא מנוחה . אפילו שוורים יש לנהוג בחסד:

'אל תחרט שור בזמן שהוא פושט את התבואה'.(דברים כ'ה ד'ה)

השארת שור ללא חרטום בזמן שהוא כותש את התבואה תיתן לו הזדמנות לאכול חלק מהתבואה כפרס על עמלו. פול מאוחר יותר אומר ב-1 Corinthians 9:10 כי פסוק זה אומר גם עובדי אלוהים זכאים לתשלום עבור עבודתם.

יש הטוענים שהקורבן המקראי של בעלי חיים היה אכזרי ומיותר, אבל אלוהים דרש לְלֹא הצעה שכללה שפיכת דם. משק החי היה בעל ערך רב בימי קדם; לכן, הקרבת חיות הביאה הביתה את חומרת החטא ואת תוצאותיו הקטלניות.

'אז צריך הכהן להקריב את קורבן החטאת ולכפר על הנטהר מטמאתו. לאחר מכן ישחט הכהן את העולה ויקריבו על המזבח יחד עם מנחת התבואה, ויכפר עליו, והוא טהור.'( סֵפֶר וַיִקְרָא 14:19-20, נ'ב)

אכזריות הנגרמת מהזנחה

מתי ישו מנצרת החל את שירותו הציבורי, הוא הטיף לעתים קרובות על אכזריות הנובעת מחוסר אהבה כלפי רעהו. המפורסם שלו מָשָׁל של ה שומרוני טוב הראה כיצד הזנחה של נזקקים יכולה להיות סוג של אכזריות.

גנבים שדדו והכו אדם, הפשיטו אותו מבגדיו והשאירו אותו שוכב בתעלה, חצי מת. ישוע השתמש בשתי דמויות אדודות בסיפורו כדי להמחיש הזנחה אכזרית:

״כומר ירד במקרה באותו הכביש, וכשראה את האיש, הוא עבר בצד השני. כך גם לוי, בבואו למקום וראה אותו, עבר מעברו השני.'( לוק 10:31-32, נ'ב)

באופן אירוני, הצדיק במשל היה שומרוני, גזע שנוא על היהודים. אותו אדם חילץ את הקורבן המכה, טיפל בפצעיו ודאג להחלמתו.

במקרה אחר, ישוע הזהיר מפני אכזריות בהזנחה:

''כי הייתי רעב ולא נתת לי מה לאכול, צמאתי ולא נתת לי לשתות, הייתי זר ולא הזמנת אותי, הייתי צריך בגדים ולא הלבשת אותי, הייתי חולה ובבית הסוהר ולא השגחת עלי''.(מתי כ'ה:42-43, נ'ב)

כששאלו הצופים מתי הם הזניחו אותו בדרכים אלו, ענה ישוע:

''אני אומר לך את האמת, כל מה שלא עשית עבור אחד מהקטנים שבהם, לא עשית עבורי''.(מתי כ'ה:45, נ'ב)

הנקודה של ישוע בשני המקרים הייתה שכולם הם שכן שלנו וראוי שיתייחסו אליו באדיבות. אלוהים מחשיב אכזריות על ידי הזנחת מעשה חטא.

אכזריות הנגרמת על ידי מעשים

בהזדמנות אחרת, ישו נכנס באופן אישי כאשר אישה תפסה ניאוף עמד להיסקל באבנים. לפי חוק הפסיפס, עונש המוות היה חוקי, אך ישוע ראה בו אכזרי וחסר רחמים במקרה שלה. הוא אמר לקהל, כשאבנים בידיהם:

''אם מישהו מכם חסר חטא, שיהיה הראשון לזרוק עליה אבן''.(יוחנן 8:7, נ'ב)

כמובן, המאשימים שלה היו כולם חוטאים. הם התרחקו והותירו אותה ללא פגע. למרות ששיעור זה הפנה תשומת לב לאכזריות האנושית, הוא הראה שבניגוד לאדם, אלוהים שופט ברחמים. ישוע פיטר את האישה אך אמר לה להפסיק לחטוא.

הדוגמה הברורה ביותר לאכזריות בתנ'ך היא צליבתו של ישוע המשיח . הוא הואשם שלא בצדק, נשפט שלא בצדק, עונה והוצא להורג, למרות היותו חף מפשע. תגובתו לאכזריות הזו כשהוא תלוי גוסס על הצלב?

'ישוע אמר, 'אבא, סלח להם, כי הם לא יודעים מה הם עושים''.(לוקס כ'ג:34)

פאולוס, המיסיונר הגדול ביותר של התנ'ך, לקח את המסר של ישוע, והטיף לבשורה של אהבה. אהבה ואכזריות אינם מתיישבים. פאולוס פישט את כוונת כל פקודותיו של אלוהים:

'החוק כולו מתמצה בפקודה אחת:' אהבת לרעך כמוך .''(גלטים ה':14, נ'ב)

מדוע האכזריות נמשכת כלפינו

אם חווית ביקורת או אכזריות בגלל אמונתך, ישוע מסביר מדוע:

''אם העולם שונא אותך, זכור שהוא שנא אותי קודם. אם היית שייך לעולם, הוא היה אוהב אותך כמו שלו. כפי שהוא, אתה לא שייך לעולם, אבל אני בחרתי אותך מהעולם. לכן העולם שונא אותך''.(יוחנן ט'ו:18-19, נ'ב)

למרות האפליה שעומדת בפנינו כנוצרים, ישוע מגלה את מה שעלינו לדעת כדי להמשיך:

''ובוודאי אני איתך תמיד, עד סוף העידן''.(מתי כ'ח:20, נ'ב)