ישוע על איך העשירים מגיעים לגן עדן (מרקוס 10:17-25)
הוראתו של ישוע כיצד יכולים העשירים להיכנס לגן עדן היא שיעור חשוב לכל הנוצרים. במרקוס 10:17-25, ישוע מסביר שקל יותר לגמל לעבור דרך עין המחט מאשר לעשיר להיכנס למלכות אלוהים. לאחר מכן הוא ממשיך ומסביר שאפשר לעשירים להיכנס לגן עדן, אבל רק אם יוותרו על הונו ורכושם וילכו אחריו.
נקודות חשובות מתורתו של ישוע
לתורתו של ישוע על איך העשירים יכולים להיכנס לגן עדן יש כמה נקודות חשובות:
- עושר אינו תנאי הכרחי לכניסה לגן עדן – ישוע מסביר שאפשר לעשירים להיכנס לגן עדן, אבל רק אם יוותרו על עושרם ורכושם וילכו אחריו.
- מלכות אלוהים פתוחה לכולם – ישוע מדגיש שממלכת אלוהים פתוחה לכל, ללא קשר לעושר או למעמד.
- העשירים חייבים להיות מוכנים לוותר על רכושם – ישוע מסביר שהעשירים חייבים להיות מוכנים לוותר על רכושם כדי להיכנס לגן עדן.
סיכום
הוראתו של ישוע כיצד יכולים העשירים להיכנס לגן עדן היא שיעור חשוב לכל הנוצרים. הוא מדגיש כי מלכות האלוהים פתוחה לכל, ללא הבדל עושר או מעמד, וכי העשירים חייבים להיות מוכנים לוותר על רכושם כדי להיכנס לגן עדן. על ידי ביצוע תורתו של ישוע, הנוצרים יכולים להבטיח שהם יוכלו להיכנס למלכות אלוהים.
17 ובצאתו אל הדרך, בא אחד בריצה, וכרע לו ברך ושאל אותו, אדוני טוב, מה אעשה כדי לרשת חיי נצח? 18 ויאמר אליו ישוע: מדוע אתה קורא לי טוב? אין טוב מלבד אחד, כלומר אלוהים.
19 אתה יודע את המצוות, אל תתחייב ניאוף ,אל תרצח, אל תגנוב, אל תעיד עדות שקר, אל תרמה, כבד את אביך ואת אמך. 20 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָי, אֶת-כָּל-אֵלֶּה שָׁמַעְתִּי מִנְעוֹרִי. 21 ואז ישוע שהתבונן בו אהב אותו, ואמר לו דבר אחד חסר לך: לך, מכור את כל מה שיש לך ותן לעניים, ויהיה לך אוצר בשמים, ובא, הרים את הצלב ו עקוב אחריי.
22 והיה עצוב על האמירה ההיא והלך עצבני כי רכוש גדול היה לו.
23 וישוע הסתכל מסביב ויאמר אל תלמידיו: בקושי יכנסו בעלי העושר אל מלכות האלוהים! 24 והתלמידים נדהמו מדבריו. אבל ישוע ענה שוב ואמר להם: ילדים, כמה קשה לאלו הבוטחים בעושר להיכנס למלכות אלוהים! 25 קל יותר לגמל לעבור דרך עין מחט מאשר לעשיר להיכנס למלכות אלוהים.
ישוע, עושר, כוח וגן עדן
הסצנה הזו עם ישו וצעיר עשיר היא כנראה הקטע התנ'כי המפורסם ביותר שמנוצרים מודרניים נוטים להתעלם ממנו. אם הקטע הזה באמת היה נענה היום, סביר להניח שכן נצרות ונוצרים יהיה שונה מאוד. עם זאת, זוהי הוראה לא נוחה ולכן נוטה להעלים אותה לחלוטין.
הקטע מתחיל עם גבר צעיר שפונה לישוע כ'טוב', אשר לאחר מכן ישוע נוזף בו. למה? גם אם כמו שהוא אומר 'אין טוב מאת אלוהים', אז האם הוא לא אלוהים ולכן גם טוב? גם אם הוא לא אלוהים, למה שהוא יגיד שהוא לא טוב? זה נראה כמו תחושה יהודית מאוד שמתנגשת עם הכריסטולוגיה של הבשורות האחרות שבהן ישו מוצג ככבש נטול חטא, אלוהים בהתגלמותו. אם ישוע כועס על כך שמכונה 'טוב', כיצד הוא עלול להגיב אם מישהו היה קורא לו 'חסר חטא' או 'מושלם'?
יהדותו של ישוע נמשכת כאשר הוא מסביר מה אדם צריך לעשות כדי לקבל חיי נצח, כלומר לקיים את המצוות. זו הייתה נקודת מבט יהודית מסורתית שעל ידי שמירת חוקי אלוהים, אדם יישאר 'צודק' עם אלוהים ויתוגמל. עם זאת, זה מוזר שישו לא באמת מפרט את עשרת הדברות כאן. במקום זאת, נקבל שישה - אחד מהם, 'לא להונות', נראה כי הוא יצירתו של ישוע עצמו. אלה אפילו לא מקבילים לשבעת הכללים בקוד נוח (חוקים אוניברסליים שאמורים לחול על כולם, יהודי ולא יהודי).
ככל הנראה, כל זה לא מספיק ולכן ישוע מוסיף לזה. האם הוא מוסיף שאדם חייב 'להאמין בו', שזו התשובה המסורתית של הכנסייה לאופן שבו אדם יכול למצוא חיי נצח? לא, לא לגמרי - תשובתו של ישוע רחבה יותר וקשה יותר. היא רחבה יותר בכך שמצופה מאדם 'לעקוב אחרי' ישוע, משימה שיכולה להיות בעלת מגוון משמעויות, אך רוב הנוצרים יכולים לפחות לטעון באופן סביר שהם מנסים לעשות. התשובה קשה יותר בכך שאדם חייב למכור את כל מה שיש לו קודם - משהו שמעטים, אם בכלל, נוצרים מודרניים יכולים לטעון באופן סביר שהם עושים.
עושר חומרי
למעשה, נראה שמכירת עושר ורכוש חומרי לא רק מומלצת, אלא ממש קריטית - לפי ישוע, אין סיכוי שאדם עשיר יכול להגיע לגן עדן. במקום סימן של אלוהים ברכה , מתייחסים לעושר חומרי כאל סימן לכך שמישהו אינו שומע לרצון האל. ה גרסת קינג ג'יימס מדגיש נקודה זו על ידי חזרה עליה שלוש פעמים; אבל בתרגומים רבים אחרים, השני, 'ילדים, כמה קשה להם הבוטחים בעושר להיכנס למלכות אלוהים', מצטמצם ל'ילדים, כמה קשה להיכנס למלכות אלוהים. ”
לא ברור אם זה אומר 'עשיר' ביחס למקורביםשכניםאו יחסית לכל אחד אחר בעולם. אם הראשון, אז יש הרבה נוצרים במערב שלא ילכו לגן עדן; אם זה האחרון, אז יש מעט נוצרים במערב שיגיעו לגן עדן. עם זאת, סביר להניח שדחייתו של ישוע מעושר חומרי קשורה קשר הדוק לדחייתו מהכוח הארצי - אם אדם צריך להיות פתוח לחוסר אונים כדי לעקוב אחר ישוע, הגיוני שהוא יצטרכו לנטוש רבים מהמאפיינים של כוח, כמו עושר ומוצרים חומריים.
בדוגמה היחידה של מי שסירב ללכת בעקבות ישוע, הצעיר הלך משם עצוב, כנראה כועס על כך שלא יכול היה להיות חסיד בתנאים קלים יותר שיאפשרו לו לשמור על כל 'הרכוש הגדול הזה'. נראה שזו לא בעיה שפוקדת את הנוצרים כיום. בחברה בת זמננו, אין קושי ברור 'לעקוב אחרי' ישוע תוך שמירה על כל מיני טובין ארציים.
